שאלה:
שלום. ידוע שאם אדם למשל התפלל ערבית לפני צאת הכוכבים ורוצה בק"ש על המיטה לצאת י"ח של ק"ש של ערבית אז כך צריך לעשות. השאלה היא, למה זה לא נחשב שעושה מצוות חבילות חבילות? הרי יש את המצוה של ק"ש של ערבית וגם מצוה של ק"ש שעל המיטה? תודה
תשובה:
שלום וברכה
שאלה דומה מצינו בשו"ת בית יצחק או"ח סי' צא, בביאור הגמרא במגילה יז א "היה כותבה דורשה אם כיון ליבו יצא", שהואיל וכוונתו למצות לימוד תורה היאך יוכל לצאת בזה יד חובת קריאת שמע, הרי אין עושים מצוות חבילות חבילות. ותירץ, שבעצם הכל אותה מצוה, מצות קריאת התורה וקריאת שמע דבר אחד הם. ונראה שכל שכן שניתן לומר כך כאן, נכון שהחיוב מתי לקרוא קריאת שמע הוא בזמנים נפרדים וגדריה שונים לגמרי, אבל המצוה היא אותה מצוה.
עוד ראה בס' אור חדש מאמר אין עושים מצוות חבילות, שהאריך להוכיח בהקשר לשאלה זו ממש, ועוד דוגמאות נוספות, שדין זה נאמר רק כשעושה שני מעשים נפרדים ביחד כמו שתי ברכות על כוס אחת, אבל כאשר במעשה אחד הוא מקיים שני חיובים, אין בכך כל חסרון.
ואגב כך הוא התירוץ המקובל על השאלה הידועה לגבי ברית מילה בשבת בבוקר, שהמברך על הכוס מכוון לצאת בברכת הגפן גם ידי מצות קידוש היום [ראה רמ"א סי' רעג סעי' ה ומגן אברהם שם], מדוע אין בזה משום חבילות, והתשובה, כיון שאינו מוסיף במעשה המצוה, אלא באותה ברכה הוא פוטר עצמו משני חיוביו לא שייך דין זה.
כמו כן, לדעת הרמב"ם פרק כט מהל' שבת איסור זה נאמר רק כששתי המצוות הן מדאורייתא, וכאן הקידוש וכן ק"ש שעל המיטה אינם אלא מדרבנן. וראה מגדל עז שם שבשתי מצוות דרבנן ג"כ לא נאמר דין זה [בקידוש יש עוד תירוץ ידוע, שכיון שברכת אשר קידש ידיד מבטן אין חיוב גמור לאומרה על הכוס וזה רק הידור מצוה, לא נוהג בה דין זה, ראה אור לציון פרק כ סעי' כז]. וראה עוד בס' מלאכת שלמה (קמחי) יו"ד סי' סה, שכיון שלימוד תורה היא מצוה שאינה מפורשת בתורה וק"ש מפורשת בתורה אין כאן חשש של אין עושין מצוות חבילות, הרי שאפילו בשתי מצוות דאורייתא שאחת לא מפורשת בתורה לא קיים דין זה, וכל שכן לגבי קריאת שמע על המיטה שכלל אינה מהתורה.
עוד יש שכתבו, שדין חבילות מצינו בדבר שאינו עיקר המצוה, למשל לברך על אותה הכוס שתי ברכות שונות, שהרי עיקר המצוה היא הברכה, ודין בעלמא הוא שתאמר על הכוס, ועל זה אמרו שאין לומר שתיהן על כוס אחת. אבל כאשר מדובר במעשה המצוה עצמו שמקיימים על ידו שני חיובים שונים, לא שייך דין זה, כי הרי האמת כך היא שעשה את מעשה המצוה הנדרש ממנו ומה שייך לחייבו יותר. כלומר, כאשר אדם קורא קריאת שמע וגם מקיים מצות לימוד תורה, הוא קורא קריאת שמע על מיטתו וגם חייב בקריאת שמע של ערבית, בזה לא שייך דין חבילות, כי האמת כך היא שהיה מחוייב לקרוא את שמע והרי קרא [ראיות רבות הביא לכך ר"א דירנפלד שליט"א במאמרו בקובץ מכון מכון הוראה ומשפט חלק ו, עיי"ש] ואפשר שסברא זו נכללת בדברי האחרונים לעיל. וע"ע שו"ת משנת יוסף חלק ה סי' טז שהאריך בשאלתך.
