דרך הסוגיות בגמרא

שאלה:

הגמרא בב"ק י"ט ע"א ברבע האחרון של העמוד בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא היתה מהלכת ברה"ר והתיזה והזיקה ברה"י האם זה קרן או רגל ומסקנתו בתשובה עקירה אין כאן הנחה אין כאן. ואז הוא מפריך והתירוץ הדרי בי. לאחר מכן הוא מביא עוד שני פירכות שלכל אחד התירוץ הוא הדרי בי. וכאן זה מעורר תמיהה רבתי. אחרי שהוא חזר בו מסברא זו מדוע הוסיף עוד פירכות? הרבה פעמים מוצאים בגמרא לימא מסייעא ליה שנדחית באוקימתות. לא ברור לי למה דוחים ראיות. בשלמא כשמגיע ללימא תיהוי תיובתא יש ליישב את הסתירה אבל כשזה ראיה אדרבה נצמד אליה

תשובה:

שלום וברכה,

כדי להביא ראיה צריך שהראיה תהיה חזקה ולא תהיה אפשרות לדחותה, ולכן הגמרא דוחה את הראיה כיון שאינה ראיה מוצקת.

הגמרא מביאה עוד דחיה ועוד דחיה, כדי שגם אם נתרץ את הקושיה הראשונה יהיו עוד קוישות ובכך לדחות את ההלכה שאמר.

בהצלחה.