סמוכים ובטוחים שיעשה להם נס – ההיגיון שבדברים והסיבה לנהוג כך

שאלה:

שאלה מוזרה , ואני מתנצל כוונתי לטובה, רוב היהודים חוטאים, ואינם דתיים, היכן הבחירה של 50/50?

מה האמת? מצד אחד כולנו צדיקים, ולכן רק מברכים ביום הראשון את חברינו לשנה טובה תכתב, אחר כך ביום השני לא עושים כן… ואז בעשרת ימי תשובה שוב אומרים שעלינו לחשוש שאנו מהבינונים… ואז במוצאי יום כיפור שוב עלינו לשמוח שאנו צדיקים? וגם החברים שלנו?
ובכלל אנו בטוחים שנעשה לנו נס? ואם חלילה נמות ביא תשרי אנו מחזיקים ש11 חודשים על ילדינו לומר קדיש בגלל הגיהנם? גם אם נמות ביא תשרי אחר שנכנסנו לחופה והיינו כחתן שהכל מתכפר? או שהשתתםנו בברית עם אליהו הנביא? וזאת אחר צום בערב ראש השנה ששליש התכפר?
אני שואל ברצינות מה האמת? קשה לבנות עולם מוחשי עם כל כך הרבה מקורות סותרים?

תשובה:

שלום וברכה

את שאלתך הראשונה לא הבנתי, למה מנין האנשים החילוניים קובע את מהות הבחירה? כאשר אנחנו אומרים שלכל אדם קיימת בחירה שקולה, משמעות הדברים היא אחת: כל אדם שיהיה כנה עם עצמו ויבוא לבחון את המציאות כפי שהיא, יוכל להגיע למסקנה שיש אלוקים ותורתו אמת ולקיימה. אף אחד לא מוכרח לשום דבר, והבורא לא מסתתר עד כדי כך שיתכן שאדם כנה לא יוכל למוצאו, מי שיבחן בכנות ימצא אותו בבירור, ממילא הבחירה בידך אם לעשות זאת.

בנוגע לשאר שאלותיך, הדבר פשוט וברור שאף אחד לא יודע כיצד באמת יצא מן הדין, וכי איך ידע? הרי כולנו יודעים שלא עישנו תשובה כמו שצריך, אלא שאחת מהנהגותיו של הקב"ה, והנפש החיים מדבר על כך ועוד יותר מכך הבעל שם טוב, ועוד רבים, היא בחינת "ה' צילך על יד ימינך" – כשם שאתה הווה עצמי כך אני הווה עמך. לומר, שעצם התפיסה של הקב"ה כרב חסד, ועצם האמונה באמיתות הנהגתו זו, משפיעה עלינו חסד. זה בעצם סוד אמירת י"ג מידות של רחמים ועוד. 

יש מחלוקת ידועה אם התפיסה הזו שהקב"ה ישפיע עלינו חסד היא עצמה מצות הבטחון, כפי שסבר הבעל שם טוב, או כפי דעת החזון איש על פי פשטות הראשונים, שמצות הבטחון היא להאמין שכולו חסד וכל מה שיהיה הוא לטובתנו, אבל אין חיוב להאמין שהטוב יהיה נגלה לנו וכו', אבל זה רק בקשר למה היא מצות הבטחון, אבל זה שהתפיסה הזו והאמונה הזו משפיעה עלינו חד זה ברור ומוחלט.

ולכן, כחלק מעבודת הימים הללו, נתנו לנו חכמים גם עצה, להיות סמוך ובטוח בחסדו יתברך, כי תפיסה זו אכן משפיעה עלינו חסד, והיא גם אמיתית, הוא באמת רב חסד ומרבה להשפיע עלינו חסד. ממילא יש הנהגה של סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס, ויחד עם זה אנחנו במקביל עושים הכל כדי להיות ראויים לחסדו יתברך בתפילות ובחזרה בתשובה וכו' [זאת מלבד עצם מצות התשובה שהיא מצות ימים אלו בלי קשר לדין… שוכחים שיש גם עבודת ה' מלבד הנושא של איך לצאת טוב בדין..].

אגב, בענין תלויים ועומדים עד יום הכיפורים, ידועים דברי הגר"א, שהחתימה בראש השנה לצדיקים ולרשעים היא רק במה שנוגע לחיי העולם הבא [צריך להבין כוונתו ואין כאן המקום להאריך] בנוגע לדין על חיי העולם הזה בשנה החדשה, כולנו תלויים ועומדים עד ליום הכיפורים כמו שאומרים בתפילת ונתנה תוקף].

לגבי שאלתך עם ברית מילה ואליהו הנביא ועוד, שאל כבר הגרש"ז אויערבך, איך יכול להיות שיום הכיפורים אינו מכפר בלי תשובה והשתתפות בברית מילה מכפרת, ופשוט בעינו שזה לא כך, ואכן יש בזה כמה ביאורים, יש אומרים שזה רק סגולה להתעוררות לתשובה אבל מי שלא שב לא מתכפר, ויש אומרים שזה מכפר רק על צחנת החטאים ולא על עצם עשייתם ועוד ביאורים. עכ"פ גם נקודה זו שנויה במחלוקת.