לימוד תורה מגן בשעת מלחמה

עוד 2 מקורות:

"דבר שהוא צריך לשמירת העיר,
כגון: חומות העיר ומגדלותיה,
ושכר השומרים,
לא היו חייבין לתת להם כלום,
שאין צריכין שמירה, שתורתן שמירתם.
ולכן היו פטורים מכל מיני מסים,
בין מסים הקצובים על כל בני העיר,
בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו,
בין הקבועים בין שאינם קבועים.
וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם,
אפילו הקבועים על כל איש ואיש.
הגה: ואפילו אם אמר ההגמון,
שת"ח עצמם יתנו,
חייב הצבור לתת בעדם.
ואם החרימו הצבור על ת"ח ליתן,
אין בחרם שלהם כלום.
ות"ח היה יכיל להחרים ולשמת הצבור
שיתנו בעדו דמיו.
[ב"י בשם ת' ה"ר נחמיה באלשקר סי' י"ט].
ואין חילוק אם הת"ח עשיר או עני.
[ב"י בשם הרמב"ם ורמ"'ה ור"י הלוי].
ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם.
אבל אין תורתם אומנותם חייבין.
ומיהו אם יש לו מעט אומנות,
או מעט משא ומתן,
להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר,
ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו,
חוזר על ד"ת ולומד תדיר,
נקרא תורתו אומנותו.
הגה: ואין חילוק,
בין שהוא תופס ישיבה או לא,
רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו,
שיודע לישא וליתן בתורה,
ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד,
ופירושיו ובפסקי הגאונים,
ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר
[ת"ה סי' שמ"ב].
ואע"ג דאין בדורינו עכשיו חכם,
לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו,
מ"מ לענין לפטרו ממס אין מדקדקים בזה,
רק שיהא מוחזק לת"ח,
כמו שנתבאר [שם סי' שמ"א].
ומ"מ יש מקומות שנהגו לפטור ת"ח ממס,
ויש מקומות שנהגו שלא לפטרן [שם שמ"ב].".
[שולחן ערוך. יורה דעה.
סימן רמג. סעיף ב'.].

"שבחור היושב ולומד תורה,
הריהו מגין על הארץ,
עוד יותר מן הבחור העומד
על הגבול ומסכן את נפשו.
אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה,
בבחור זה העומד על הגבול,
מעלתו היא המסירות נפש בפועל.
יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה,
הן בבחורים היושבים ולומדים תורה,
והן באלה העומדים על הגבול.
היות ויש מעלה בשניהם,
מובן, שאלו הממונים על הביטחון,
צריכים לדאוג
גם לעזרה מתאימה לישיבות,
וגם לקבל החלטות מתאימות
בענייני ביטחון וכו'.".
[אדמור חבד השביעי.].
[י"ט כסלו תשמ"ג.
התוועדויות תשמ"ג.
כרך ב'. עמוד 647.].
[מתוך:אתר חבדפדיה.].

תודה.

אכן בתחילת פרשת בחוקותי:
"אם בחקתי תלכו" [ויקרא.כו.ג.].
"יכול זה קיום המצות,
כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור.
הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה.".
[מתוך: פירוש רשי לפסוק ויקרא, כו, ג.].
אבל לכאורה רק תחילת פרשת בחוקותי,
רלוונטי לתשובה הזאת.

עוד 2 מקורות:

רבי חייא אמר, "ימינך ה' נאדרי בכח", דא אורייתא.
ועל דא "ימינך ה' תרעץ אויב".
דלית מלה בעלמא דיתבר חיליהון דעמין עובדי כוכבים ומזלות,
בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא.
דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא,
ימינא אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דעובי עבודת כוכבים ומזלות.
ובגיני כך אורייתא אקריאת עז.
כמה דאת אמר [תהלים.כט.יא.] "ה' עז לעמו יתן".
[מתוך: ספר הזוהר. ספר שמות. פרשת בשלח. דף נ"ח, סוף עמוד א'.].
"הדא הוא דכתיב [ירמיה.ט.יא.]
"על מה אבדה הארץ וגו', ויאמר ה' על עזבם את תורתי.".
דהא כל זמנא דישראל ישתדלון באורייתא,
אתבר חילא ותוקפא דכל עובדי עבודה זרה.
הדא הוא דכתיב "ימינך ה' תרעץ אויב.".
אמר רבי אלעזר, ודאי הכי הוא,
דכל זמנא דקליהון דישראל אשתמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו',
כמה דתנינא [בראשית.כז.כב.] הקול קול יעקב,
ואי לאו הידים ידי עשו, והא אוקימנא.".
[מתוך: ספר הזוהר. ספר שמות. פרשת בשלח. דף נ"ח, תחילת עמוד ב'.].

"א"ר יוחנן אמר הקב"ה,
יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו,
[ישעיהו י, כז] והיה ביום ההוא,
יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן,
א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב,
מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש,
ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו.
בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ,
מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה,
שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.".
[התלמוד הבבלי. סנהדרין. דף צד. עמוד ב.].

תודה.