לתרומות לחץ כאן

לימוד תורה מגן בשעת מלחמה

שאלה:

שלום וברכה,

האם יש מקור לכך שלימוד התורה עוזר ומגן בשעת מלחמה ?
א"כ מה המקור לכך ?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית, אם נלמד את פרשת בחוקותי, נבין כי אין ספק שכל הקיום שלנו בארץ הזו וכל האפשרות של הצבא לנצח את אויבינו זה רק בזכות לימוד התורה ושמירת המצוות, יש בענין זה שתי הבטחות: א. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. ב. יניס אחד אלף ושנים רבבה, כלומר הצבא ינצח באופן בלתי פרופורציונלי לכוחו. כך שצריך צבא כדי שלא לעשות סתם ניסים גלויים שאיננו ראויים להם, אבל סוד הצלחתו וסוד הקיום שלנו בארץ הוא רק התורה והמצות. על כך שלא שומרים מצוות נאמר בתורה: "אז תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה"…

ועוד אמרו בגמרא מכות י א: "א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה". אין ספק בכל זה, וידוע מנהגו של שלמה המלך בכל מלחמותיו שהיה עושה אלף למטה אלף למטה, כנגד כל אלף שהיו יוצאים למלחמה אלף היו לומדים תורה.

שנזכה כל הישועות.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. רבי אבא בר כהנא פתח:
    "מי האיש החכם ויבן את זאת, ואשר דבר פי ה' אליו,
    ויגדה על מה אבדה הארץ, נצתה כמדבר מבלי עבר.".[ירמיהו.ט.יא.].
    "ויאמר ה', על עזבם את תורתי, אשר נתתי לפניהם,
    ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה.".[ירמיהו.ט.יב.].
    תני רבי שמעון בר יוחאי: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל,
    דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים,
    שנאמר "על מה אבדה הארץ", "ויאמר ה': על עזבם את תורתי".
    רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי, דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוון עלין לקרייתא.
    ואמרין להון: אייתו לן נטורי קרתא.
    והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא.
    והוון אמרין להון: אלין נטורי קרתא?! אלין חרובי קרתא.
    אמרו להון: ומאן אינון נטורי קרתא?
    אמר לו: אלו סופרים ומשנים, שהם הוגים ומשנים ומשמרים את התורה ביום ובלילה,
    על שם שנאמר: "והגית בו יומם ולילה.".[יהושע.א.ח.].
    וכן הוא אומר: "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו,
    אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר.".[תהילים.קכז.א.].
    [מדרש איכה רבה. הקדמה. פסקה ב.].

    "אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה,
    ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה.
    דכתיב: "ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו.".[שמואל-ב.ח.טו.].
    "ויואב בן צרויה על הצבא.".[שמואל-ב.ח.טז.].
    מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא,
    ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.".
    [התלמוד הבבלי. סנהדרין. מט. א.].
    "אילמלא דוד.-שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה,
    אבל זכותו של דוד, עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד.".
    [פירוש רשי לתלמוד הבבלי.].

    תודה.

  2. עוד 2 מקורות:

    "דבר שהוא צריך לשמירת העיר,
    כגון: חומות העיר ומגדלותיה,
    ושכר השומרים,
    לא היו חייבין לתת להם כלום,
    שאין צריכין שמירה, שתורתן שמירתם.
    ולכן היו פטורים מכל מיני מסים,
    בין מסים הקצובים על כל בני העיר,
    בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו,
    בין הקבועים בין שאינם קבועים.
    וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם,
    אפילו הקבועים על כל איש ואיש.
    הגה: ואפילו אם אמר ההגמון,
    שת"ח עצמם יתנו,
    חייב הצבור לתת בעדם.
    ואם החרימו הצבור על ת"ח ליתן,
    אין בחרם שלהם כלום.
    ות"ח היה יכיל להחרים ולשמת הצבור
    שיתנו בעדו דמיו.
    [ב"י בשם ת' ה"ר נחמיה באלשקר סי' י"ט].
    ואין חילוק אם הת"ח עשיר או עני.
    [ב"י בשם הרמב"ם ורמ"'ה ור"י הלוי].
    ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם.
    אבל אין תורתם אומנותם חייבין.
    ומיהו אם יש לו מעט אומנות,
    או מעט משא ומתן,
    להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר,
    ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו,
    חוזר על ד"ת ולומד תדיר,
    נקרא תורתו אומנותו.
    הגה: ואין חילוק,
    בין שהוא תופס ישיבה או לא,
    רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו,
    שיודע לישא וליתן בתורה,
    ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד,
    ופירושיו ובפסקי הגאונים,
    ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר
    [ת"ה סי' שמ"ב].
    ואע"ג דאין בדורינו עכשיו חכם,
    לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו,
    מ"מ לענין לפטרו ממס אין מדקדקים בזה,
    רק שיהא מוחזק לת"ח,
    כמו שנתבאר [שם סי' שמ"א].
    ומ"מ יש מקומות שנהגו לפטור ת"ח ממס,
    ויש מקומות שנהגו שלא לפטרן [שם שמ"ב].".
    [שולחן ערוך. יורה דעה.
    סימן רמג. סעיף ב'.].

    "שבחור היושב ולומד תורה,
    הריהו מגין על הארץ,
    עוד יותר מן הבחור העומד
    על הגבול ומסכן את נפשו.
    אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה,
    בבחור זה העומד על הגבול,
    מעלתו היא המסירות נפש בפועל.
    יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה,
    הן בבחורים היושבים ולומדים תורה,
    והן באלה העומדים על הגבול.
    היות ויש מעלה בשניהם,
    מובן, שאלו הממונים על הביטחון,
    צריכים לדאוג
    גם לעזרה מתאימה לישיבות,
    וגם לקבל החלטות מתאימות
    בענייני ביטחון וכו'.".
    [אדמור חבד השביעי.].
    [י"ט כסלו תשמ"ג.
    התוועדויות תשמ"ג.
    כרך ב'. עמוד 647.].
    [מתוך:אתר חבדפדיה.].

    תודה.

  3. אכן בתחילת פרשת בחוקותי:
    "אם בחקתי תלכו" [ויקרא.כו.ג.].
    "יכול זה קיום המצות,
    כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור.
    הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה.".
    [מתוך: פירוש רשי לפסוק ויקרא, כו, ג.].
    אבל לכאורה רק תחילת פרשת בחוקותי,
    רלוונטי לתשובה הזאת.

    עוד 2 מקורות:

    רבי חייא אמר, "ימינך ה' נאדרי בכח", דא אורייתא.
    ועל דא "ימינך ה' תרעץ אויב".
    דלית מלה בעלמא דיתבר חיליהון דעמין עובדי כוכבים ומזלות,
    בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא.
    דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא,
    ימינא אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דעובי עבודת כוכבים ומזלות.
    ובגיני כך אורייתא אקריאת עז.
    כמה דאת אמר [תהלים.כט.יא.] "ה' עז לעמו יתן".
    [מתוך: ספר הזוהר. ספר שמות. פרשת בשלח. דף נ"ח, סוף עמוד א'.].
    "הדא הוא דכתיב [ירמיה.ט.יא.]
    "על מה אבדה הארץ וגו', ויאמר ה' על עזבם את תורתי.".
    דהא כל זמנא דישראל ישתדלון באורייתא,
    אתבר חילא ותוקפא דכל עובדי עבודה זרה.
    הדא הוא דכתיב "ימינך ה' תרעץ אויב.".
    אמר רבי אלעזר, ודאי הכי הוא,
    דכל זמנא דקליהון דישראל אשתמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו',
    כמה דתנינא [בראשית.כז.כב.] הקול קול יעקב,
    ואי לאו הידים ידי עשו, והא אוקימנא.".
    [מתוך: ספר הזוהר. ספר שמות. פרשת בשלח. דף נ"ח, תחילת עמוד ב'.].

    "א"ר יוחנן אמר הקב"ה,
    יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו,
    [ישעיהו י, כז] והיה ביום ההוא,
    יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן,
    א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב,
    מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
    מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש,
    ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו.
    בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ,
    מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה,
    שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.".
    [התלמוד הבבלי. סנהדרין. דף צד. עמוד ב.].

    תודה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל