שאלה:
בני זוג הנשואים נישואין שניים מדליקין נרות נשמה כל אחד עבור הבן זוג. או שרק לבעל מותר. ומי קובע (שורת הדין) את המנהגים מה עושים בבית
מה המקור לתפילה בליל הקריעה לזיווג ? רק כי זיווג נמשל לקריעת ים סוף? ובכלל זה בזיווג שני בלבד
תשובה:
שלום וברכה
1. אין הבדל בענין זה בין הבעל לאשה, בכל הנושא של נישואין שניים יש מתח מסויים סביב הנושא של בן הזוג הקודם. יש בני זוג שבטבעיות רבה מבינים שחיים שלמים לא נמחקים בכך שנישאים בשנית, בן הזוג הקודם הוא בעל / אשת נעורים, איתו ילדו ילדים כאבו ושמחו וחיו וכו', ונוכחותו קיימת והיא לא סותרת את הנישואין השניים. צורת מבט זו היא הנכונה הטבעית והבריאה, ובאופן זה מקבלים בטבעיות את הדלקת הנר לעילוי נשמת הקודם, וזה נעשה באופן הדדי. אבל ככל שזה לא כך, קיים מתח, ויש תחושה לא נעימה מהזיכרון הזה, בודאי שאין לנהוג ניהוגי אבלות כאלו, לא הבעל ולא האשה, וזה מצוי מאוד בעיקר כאשר נישאים בגיל צעיר, או שאחד מבני הזוג ללא עבר של נישואין ראשונים, שבאופן זה גם השני לא יבליט את נישואיו הראשונים בשום צורה, לא ידליק נר ולא יעלה לקבר וכו'. לכן, אין בכל זה הלכה קבועה, אלא בכל בית יש סגנון שונה והעיקר שכל אחד שומר על כבוד השני ועל שמחתו. ובכל מקרה אין הבדל בענין זה בין הבעל לאשה.
2. אין מקור לתפילה לזיווג בליל קריעת ים סוף, אלא שלילה זה באופן כללי מסוגל מאוד כיון שהיה בו גילוי שכינה עצום, וכיון שהזיווג נמשל לקריעת ים סוף, אז הגיוני להתפלל עליו בלילה זה. כמובן לפי גדרי ההיתר לתפילה ביום טוב. אין הבדל בין זיווג ראשון לשני. ככלל לא מבקשים בקשות פרטיות ביום טוב, למעט מי שכל כך מצוער, שהתפילה ביום טוב משמחת אותו ומרגיעה אותו.
בשורות טובות ורק שמחות.
מצינו שהחתם סופר העיר לאשתו שהדליקה נר ביום פטירת בעלה הראשון.
לבעל מותר מדין תורה להיות נשוי לשני נשים. לאשה הדבר אסור ולכן כשנשאת בשנית…..
למעשה הוא לא העיר לה… גם לא נראה שסבר שיש איסור בדבר אלא שסבר שאנו סימן טוב עבורו, ובענין זה לא נראה לי שיש חילוק בין האיש לאשה, אבל אין בזה הלכה.
בספר זכרון משה (תולדות החתם סופר עמוד 135) שמופיע כך: “פעם אחת ראה החתם סופר שאשתו השלישית אלמנת הגאון טיב גיטין הדליקה ביום כ”ח תשרי נר יארצייט לזכרון בעלה הראשון ונרתע לאחוריו כי היה גברא דקפדנא, אבל בצדקתו לא אמר לה מאומה כי אינו ראוי לה לעשות כך, ובפרט בפניו שלא לצער אותה, אבל הוא לעצמו גנח על הדבר ולדאבון ישראל נפטר אחרי כן גם הוא באותו היום כ”ה תשרי ומזליה חזא”.
ספר תולדות רבינו של הגאון ממונקאטש עמוד כט הובא ששמר על היארצייט של אשתו הראשונה בכל העניינים בהדלקת הנרות, בלימוד משניות והקמת קרן על שמה (ומן הסתם גם בעליה לקבר).
מה שכן חשוב בענין זה הוא שלא יפגע בזוגיות החדשה.
השאר תגובה