פניה לתקשורת כאיום בגין עקיצה מחברה

עיינתי בתשובה זו ועל פניו תורה היא וללמוד אנו צריכים אינני מבין כלל את הנושא ואת אשר השיבו כבוד המשיבים בנושא מצוי וחשוב זה

אשמח נא אם תשיבו לי על הערה זו , והדבר אף תועלת למעיינים באתר זה

נתחיל מהמקרה הפשוט
1
אדם שדורש כסף ולא בצדק מחנות או עסק אף איום בוודאי אסור לו אף אם כוונתו רק לאיים , פשוט וברור שהאיום הוא עושק ושחיתות שאיתו אפשר לקבל אף כספים שלא כדין… ועל זה וודאי אין לדבר ומן הסתם לא לכך כוונתם במענה שלכם שאן כוונתו רק לאיים מותר.
אמת?

2
אם מדובר במקרה שעל פי החוק וההלכה (תלוי מה העבירה של החנות) יש עילה לדרוש מהחנות החזר, אז אפשר להתחיל לדון האם מותר לאיים.
ולכן לא הבנתי כל כך מה השבתם, שהרי אז אף יותר מאיום יהיה מותר…
הנה לפנות למוקד אמון הציבור או למועצה לצרכנות , אין זה בכלל ערכאה כלל ומדוע שיהיה אסור? לא שייך כאן לכאורה כלל הקישור שציינתם , ששם מדבר במסירה לערכאות , וממתי ארגונים העוסקים בעוולה של עסק יש להם דין ערכאה?

החנות אף יכולה להחליט לא להתייחס אל הפניה של המוקד או המועצה לצרכנות, ואם היא כן רוצה כי היא נבהלת מכך או כי רוצה לשמור על שמה הטוב , כאן יש מקום לדיון אולי האם הפניה מותרת . אך לא זה מה שהשבתם , אלא ציינתם לדיני מסירה שלכאורה אין להם קשר עם פניה למוקד המטפל בעוולות צרכניות (כמדומני שגם בעיתונות החרדית קיימים מדורים שכאלה המטפלים בעוולות צרכניות)

ואף אם החנות החליטה שרצונה לשמור על שמה הטוב, או שהיא אכן נבהלה מהלקוח שפועל בצורה נמרצת , לא שמענו לאסור פניות שכאלה.
אמת?

3
פניה לתקשורת על פניו יש לדון מצד הלכות לשה"ר בלבד, וכמו פרסום בביקורות באינטרנט על עסק , ואף לתקשורת אין דין ערכאה . ושוב לא שייך לענ"ד לקישור שציינתם שעוסק בערכאה.

ועתה יש לדון אם זה הוגן לאיים על חנות שהרי הרבה יבהלו ויתפשרו עם אדם שפנה או שמאיים לפנות. ואם מטעם זה יש לדון בכל הלכות לשה"ר ו7 התנאים של תועלת, והאם מותר לאיים מבחינת הלכות חושן משפט .

ואף אם החנות הסכימה לפצות יש לדון שמא זה היה שווה לה, ואדרבה שכבוד הרבנים יכריעו אם זה הוגן, אך גם לתקשורת אין דין ערכאה כמו בסעיף 2 שלמועצה לצרכנות אין דין ערכאה.

מעשים שבכל יום (לא בעת מלחמה) שהתקשורת פונים אליה כנגד חברות ביטוח, עיריות, חברות תח"צ , האם לדעת הרבנים אסור לפנות לביטוח או לחברת תח"צ או לעירייה ולציין העתק לפניה לגוף המטפל בעוולות (בין אם זה תקשורת בין אם זה מועצה לצרכנות) , אני משער ששרי לכתחילה.

אכן הדברים שבשקישור הנ"ל דנו בהם , ויש שהקלו בפניה כללית שאומר אפנה לגורמים המותרים על פי ההלכה והחוק

ושוב אינני מבין את הקשר, אם מדובר כמו במקרה בסעיף 1 שאדם יודע שלא מגיע לו אף אם מאיים כדי להפחיד לא בטוח שמותר , ואם כוונתו לבצע בפועל אולי אז יש לדון . בפרט אם העסק הוא לא מגיע לבית דין .

אך כאמור כל זה לא רלוונטי למקרה של השואל
שאדם רוצה לפנות אל גוף המטפל בנושא שאיננו גוף שיפוטי כלל, והמקסימום הוא שהעסק יבהל מהנזק שיכול להתרחש לו שזה ייתכן אסור מצד הלכות גזל , או להחליט להתקפל מול הלקוח שנוהג במידה מופרזת של השתדלות או במידה נכונה של השתדלות.
ואין הנידון דומה לראיה לענ"ד בכלל
לכאורה