שאלה:
אבא שלי זכרונו לברכה קנה נכס והקדיש אולם מתוכו לבית תפילה משפחתי לפני כ-60 שנה במקום התפללנו כ 10 20 שנה המשפחה ועוד מתפללים היו הרבה סכסוכים המתפללים עזבו המשפחה נהייתה חילונית וב-20 30 שנה אחרונות מקום סגור עד שאבא נפטר הוא היה מתפלל שם לבד בצוואתו כתב אבא למכור את הנכס אם לא מתפללים שליש תרומה מאחד הילדים שגרים במתחם של הנכס שגר במתחם של הנכס באותו נחם חלקה ושני שליש לתרומה האם אפשר למכור
תשובה:
שלום וברכה
החלק האחרון של השאלה מאוד קטוע ולא ברור, נתייחס לחלקה הראשון של שאלתך. האם מותר למכור בית כנסת שכבר חרב ואינו משמש לתפילה. ולמעשה, כיון שיש כאן בעלים יחיד, וזה אינו ממון של ציבור, ודאי ניתן למכור באופן זה שאינו משמש לתפילה ולהוציא את המעות אפילו לחולין, כמבואר בשו"ע סי' קנג סעי' ז ומשנה ברורה שם ס"ק ל. וראה שם ברמ"א שכאשר הקדישה לקהל צריך את דעת הקהל אבל אני בטוח שכאן לא היה כדבר הזה, הוא תמדי התייחס לכך כרכושו הפרטי ומעולם לא היתה דעתו לעשותו ממון של ציבור. אלא שיש נקודה נוספת שצריך לדעת למי ולמה מוכרים, במידה והיה זה בית כנסת ממש עם קדושת בית כנסת, אסור לקונה לעשות בו תשמיש של בזיון, כמו מרחץ או בית הכסא, ראה שו"ע שם סעיף ט.
ברכה והצלחה
תודה רבה .החלק האחרון של השאלה היה שאבא ציווה לתרום שני שליש מכספי המכירה להנצחת ההורים .ושליש ישאר בידי הבן שגר מתחת לבית הכנסת.
ואז מה השאלה? אם יש לכם שאלה על תקפות הצוואה מבחינה הלכתית יש להראותה לדיין מומחה, יש לנו גם כאן באתר את הרב נפתלי בן חיים שליט"א, אם שאלתך אם זה בסדר שהשליש הנותר נשאר ביד הבן משפחה, כאמור זה בסדר גמור.
תודה רבה תשובתכם ברורה לי .ישר כוח
השאר תגובה