שאלה:
ראיתי מה שכתבתם בעלונכם פסח תשעח "כשרות מוצרי אלכוהול בפסח".
אך קיצרתם ביחס ל:
מה שכתב בשו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן רמב "אבל במידי דעבידא לריח ולשאוף אותו, והחמץ שהיה ראוי לאכילה או לשתיה עשאו ותיקנו להריח ולשאוף אותו, מחשבתו משויא ליה להאי חמץ, וחשיבותא דריח ושאיפה הוי כאילו תיקנו לאכילה ושתיה, דלהריח ולשאוף אותו לא נתקלקל, דחמץ למאי שמתקנין אותו זה מחשיבו ומקיים שם החמץ עליו, מה שאין כן בדיו שאין חשיבות החמץ נשארת בו. וידעתי כי יש עוד לפקפק בזה, מכל מקום כיון שהדין נמצא כתוב מפורש במגן אברהם צריכין אנו למשכוני נפשין להסביר את דבריו."
והמג"א הובא במשנ"ב.
וממילא גם דברים שאינם אוכל יצטרכו כשרות.
תשובה:
אכן רבים הביאו דבריו כמקור לחומרא זו, אמנם מלשונו נראה שמדובר שהחמץ מצד עצמו היה ראוי לאכילה ורק בגלל שעירבבוהו בטבק נפגם, נמצא שחמץ שהיה ראוי גרם לחשיבות הריח. אבל אם יש לי אלכוהול מפוגל, שכבר עתה כשהוא בפני עצמו הוא אינו ראוי לכלום, ואותו אני מערבב בטבק, אזי, נכון שלענין הריח אין בעיה בהיותו פסול לאכילה, אבל כבר בטל ממנו שם ודין חמץ קודם שעורבב.
אמנם כמובן אין כוונתנו לזלזל חלילה במנהגים שנהגו בהם רבים, אלא רק להסביר שמעיקר הדין זה מותר.
אשמח לתגובה ביחס לתגובתי שבה הפניתי לדברי הגרישא ודברי והרים כהן
אינני מוצא תגובה שלך בענין.
1 במאמרכם הבאתם שבשבות יצחק החמיר בשם הגרישא, ולא פרטתם. מה נאמר שם?
2 ראיתי שבשות והרים כהן ד כב-כג, החמיר לפי שיטת הראבד בשאור, וכעין זה כתב ברץ כצבי- שרק בייחדה לישיבה הקלו חזל.
המקורות הנ"ל בשיעור באתר עולמות "תמרוקים ותרופות בפסח"
אין לי את העלון המדובר ואינני יודע איזה מאמר פורסם שם, אולי תשלח לי לינק ואשמח לנסות לסייע.
https://olamot.net/shiurim/%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97/
כתבת שאחד מהרבנים שלנו כתב משהו שאתה רוצה לברר, תפנה אותי למה כוונתך.
https://din.org.il/2018/03/30/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97/
כתבתם: גם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (עי' שבות יצחק פרק י) החמיר בזה.
מה נאמר שם? והאם מופיעים נימוקים?
אין לי מושג, חיפשתי במקום הנ"ל ואינני רואה. אינני יודע מי כתב את המאמר לשואלו.
השאר תגובה