שאלה:
הבן איש חי כותב בפרשת חוקת שאם לא אכל 72 שעות לחם מותר פת גוי. מה הכוונה?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית נסביר מה זו פת גוי. פת גוי הכוונה לחם שאני יודע בבירור שאין בו כל בעיה של כשרות, כמו בזמנם שהלחם היה עשוי רק קמח ומים ולא היו בו שום חומרים שנצרך בהם כשרות, אלא שחכמים אסרו לאכול לחם של גוי מחשש שמא יהיה קירבה בין יהודי לגוי וכך יבואו בסוף להתחתן יחד. בענין זה חילקו חכמים בין לחם של מאפייה, שם זה מסחר ואין חשש קירוב הדעת ולכן מעיקר הדין זה מותר ורק נהגו להחמיר במקום שאפשר, לבין לחם של אדם פרטי, בעל הבית, שזה אסור. אף על פי כן כתב השולחן ערוך בסימן קיב סעיף ח, שבמקום שאין בכלל אופה יהודי, והאופציה היא פשוט לא לאכול לחם… התירו אפילו לחם של אדם פרטי, שוב כשאין חשש כשרות, רק חשש חתנות.
ומפרש הפרי חדש, והובא בבן איש חי שציינת, שלא הכוונה שאין בכלל אפשרות ללחם שם לעולם, אלא אם שלושה ימים הקרובים לא יוכל להשיג לחם, זה גם נקרא שאין שם אופה, ובאופן זה לא גזרו חכמים, או באופן שלא יהיה לו לחם לשבת.
היום כל הדין הזה לא מצוי כל כך, כי הלחם בלאו הכי מורכב מכל מיני חומרים שטעונים כשרות, ולא ניתן לקנות בלי הכשר. דין זה מצוי בעיקר במאפייה היודית שברור לנו כל הרכיבים רק האופה הוא גוי, שבאופן זה גוף הכשרות צריך לדאוג שהאפייה תעשה לפי כללי הדין בענין זה.
