שאלה:
שלום האם אפשר לכתחילה לדעת הרמ"א להשאיר נר דולק לגוי והוא לוקח אש מהנר ומדליק במהלך היום לפי הצורך?
תשובה:
זה ודאי לא לכתחילה. הרמ"א ביו"ד סי' קי"ג סעיף ז' ובחכמת אדם כלל סו, ח כתב שבדיעבד אין למחות ביד המקילים בזה. ובהליכות שלמה (הלכות עשרת ימי תשובה פרק ג' ארחות הלכה הערה 11) הביאו בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שיש להחמיר שרק תבשיל אחד יכול הנכרי לבשל על ידי הדלקה מאש זו, וכן כתבו הפוסקים בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן כתב בתשובות והנהגות חלק ה' סי' רמ"ט אות ב'. וכך נראה מסברא שאם לא כן יתבטל איסור בישולי נכרים.
בהצלחה
מה ההבדל בין נר תמיד שממנו נדלק שאר האש שסומכים עליו לכתחילה לבין נר דלוק ע"י ישראל שממנו יכול להמשיך ולהדליק ?
אינני יודע למה כוונתך נר תמיד. אם כוונתך לתנור הפועל ברצף הרי שזה הבדל גדול, האש עצמה בה מבשלים הודלקה על ידי יהודי.
זאת בדיוק הכוונה מה ההבדל ההלכתי ביניהם הרי גם הנר הודלק ע"י יהודי ושניהם עושים את אותה הפעולה פשוט מעבירים אש למקור אחר ?
אם היהודי הדליק את האש שעליה מבשלים הקשר שלו למאכל הרבה יותר ישיר מאשר אם הדליק נר שממנו לוקחים להדליק את האש.
במציאות נר תמיד יכול להיות רחוק מספר מטרים מהמאכל כמו בתנורים גדולים בתעשיה שהנר תמיד נמצא בקצה אחד וברגע שהגוי מבעיר את התנור ע"י הנר תמיד אש נדלקת בקצה השני במרחק גדול מאוד ולכן אם משווים את הנר תמיד לנר רגיל אין הבדל לכן חוזרת השאלה מה ההבדל ההלכתי שאוסרים נר רגיל ומתירים לכתחילה נר תמיד?
עכשיו אני מבין שכוונתך אש תמיד שיש נר קטן בתנור וממנו נדלקת אש בתנור כולו, אבן אינני בטוח שזה שונה מנר אחר.
נכון זאת הכוונה וכך הפוסקים אוסרים נר ומתירים נר תמיד אך לא מצאתי תשובה ברורה מה ההבדל ביניהם
עדיין זה חלוק, הרי גם השלכת קיסם הובא בפוסקים שמועילה למרות שהקיסם עצמו חסר משמעות מבחינת הבישול, כיון שסוף סוף יש לישראל חלק באש המבשלת באופן פעיל ממש, משא"כ נר חיצוני שמה שהועבר ממנו אין בו ממש והוא בבחינת נר לאחד נר למאה.
אתה מתייחס לאש שיש לה בפועל שותפות בבישול ולפי זה יהיה אסור גם להדליק לגוי גז על אש נמוכה שהוא יבוא ויניח סיר לאחר זמן ויגדיל את האש זה בדיוק כמו נר הוא לוקח מהלהבה הקטנה ומעביר לשאר המקומות ברגע שמסובב את כפתור הכירה ופה גם לא הייתה מלכתחילה שותפות לאש בבישול אלא לאחר זמן יוצא שלהשאיר נר או להבה נמוכה או נר תמיד וכדו' בפועל הפעולה משניהם היא אותה פעולה ממש לכן לא ברור מה ההבדל מה לי נר או נר תמיד או להבה או קיסם בכל אלו הגוי בפועל מעביר אש לפני הבישול בפועל.
לא הבנתי מה הוספת כרגע בתגובה זו, אני אחזור על דברי: ההבדל בין אם יצרתי את האש עצמה ששותפה בבישול או רק את האש שממנה לקחו לבישול.
אם יצרתי את האש ששותפה בבישול לכולי עלמא יהיה מותר אני מדבר על האופציה השניה שהזכרת רק אש שהגוי מעביר לבישול והוא דוגמא נר תמיד שהגוי מגביר אש בתנור הוא מעביר מנקודה אחת למספר נקודות אש בין היה אוכל מלכתחילה בתנור בין אם לא וזה מותר ואני התכוונתי בשאלה הקודמת שנר שיהודי הדליק עושה את אותה פעולה בדיוק דוגמא מנגל ארוך 4 מטר מצוי באולמות אירועים לצורך העניין יהודי מדליק מקצה אחד והגוי לוקח אש מאותה הדלקה ומדליק את שאר המנגל לפי הצורך יוצא שאין הבדל בעצם הפעולה של נר תמיד ונר אז מה טעם האיסור ליהודי להניח נר דלוק לגוי
אני חוזר שוב, אם בשעת הבישול בפועל של התבשיל, אני משתמש באש של היהודי, הרי שהוא שותף בדבר. גם אם הגוי הדליק עוד אש.
במקרה של מנגל אכן יש לדון, כיון ששניצל שאני מניח בצד ימים של המנגל אין לו שום קשר מן הסתם עם האש בצד השני אלא אם כן זה אותו ברזל שניתן להניח שהוא מתחמם מצד לצד על ידי האש ההיא, ברוחב ארבע מטר זה כמובן לא קיים.
ולכן הכל לפי הענין. המנגל שתיארת הוא אכן כמו אש תמיד ולא טוב יותר, אבל הגברת אש שעליה מונח הסיר זה בהחלט הבדל גדול.
השאר תגובה