שאלה:
שלום לכבוד הרב
1. איך עושים תשובה על כיבוד אם ואם?
2. האם אדם שהוריו לא לגמרי מחוברים לדת אז מעולם לא ציפו ממנו ולא אמרו לו לקום בפניהם צריך לבקש את מחילתם כשחזר בתשובה?
3. אם הזמנתי משהו ושאלו אותי מה השם ואמרתי את שם אבי המפורש )בלי שם הוריו או שם משפחה( כדי שילך לקחת האם עברתי בזה עבירה?
4. והאם עברתי אם במהלך המעשה היה לי ספק קטן שמא זו עבירה
תשובה:
שלום וברכה
1. על כל דבר שאדם חטא בו, ברגע שהוא מתחרט ומצטער ומקבל לעתיד, זו התשובה. כמובן ככל שמדובר גם בבין אדם לחברו כמו כיבוד הורם, אם נהגת שלא כשורה יש לבקש את סליחתם.
2. לגבי לעמוד בפני האבא, אם האב מוחל ואינו מעוניין בכך אין צורך לעמדו ועל כך סומכים בעצם בזמנינו שלא מקובלת הנהגה זו, מחילה לא מועילה רק באופן שיש בזיון לאבא, למשל אם הוא מרשה לו לחרף אותו ולבזות אותו, ראה בענין זה כאן. ולכן לא צריך לבקש מחילה על כך.
3. כאשר אדם נשאל לשם הוריו מותר לו לענות. ויש שהחמירו שיצרף לשמו תואר כבוד.
בפתחי תשובה בסי' רמ סק"ב כתב, נראה לי שאם אחרים שואלים אותו בן מי אתה מותר לומר להם בן ר' פלוני אני, וראיה לזה ממה שכתב המהרש"ל בים של שלמה פ"ק דקידושין סימן סה דהרא"ש הזכיר שם רבו המהר"מ בשמו מפני שהיה לו שאר חכמים שהיו רבותיו גם כן, אבל באביו לכולי עלמא אסור מפני שאין לו אלא אב אחד. והא דהטור הזכיר את אביו, מפני שהזכירו בלשון כבוד הרא"ש כלומר ראש לכל ישראל. ואם כן כשהוצרך להזכירו כשאין יודעים אותו גם באביו שרי עכ"ד. ומשמע מדבריו שאינו רשאי להזכירו אלא בתואר של כבוד. וכ"כ בבן איש חי פ' משפטים אות ד, ה.
אולם בס' יפה ללב ח"ג סי' י כתב, שאם שואלים אותו מה שם אביו או שאומר בעצמי שם אבי פלוני הדבר מותר, מפני שבאופן זה נחשב שאומרו בדרך כבוד, וכן פסק בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' טו, וכמה ראיות הביאו לכך עיי"ש. וכ"כ בקובץ מבקשי תורה חכ"ד עמ' קצד בשם הגרי"ש אלישיב. אלא שכתב שמנהג טוב הוא לומר "בן רבי פלוני" כדעה הראשונה. וע"ע שו"ת ברית אברהם ח"ב סי' כט שאף הוא הקל בדבר.
4. הכל בסדר, ירבו כמותך בישראל!
יום מבורך.
