שאלה:
שלום רב.
יצא לי לשמוע השבוע הלכה שבבישולי גויים לספרדים לא מספיק שיהודי מדליק את האש אלא גם שם את המאכל על האש.
מה שרציתי לשאול זה מה עושים במקומות כמו בתי מלון או מסעדות שהטבחים הם גויים ומכינים דברים שהם לא בסירים או דברים גדולים שאז המשגיח יכול פשוט לשים שהוא מגיע. אלא בדברים כמו המבורגר ובכללי מזון מהיר.
כיום ברוב המקומות הטבחים הם גויים ועדיין יש תעודת כשרות.
לי למשל קרה היום שנכנסתי עם חברים למקדנולדס שיש לו תעודת כשרות עדכנית והכל, אבל שראיתי שהטבח (ובכללי כל הצוות שם) הוא ערבי ביטלתי את ההזמנה שלי.
אשמח לשמוע את דעת ההלכה לפי מרן הרב עובדיה כיוון שלפיו אני הולך.
תודה רבה ומועדים לשמחה.
תשובה:
ראשית מה שחובה לדעת ואין להקל ראש בזה, במסעדה בעיקר, חובה להקפיד על כשרות מהודרת, אין לאכול כשרות פשוטה! בשום אופן! במסעדות בכל רגע יכולה להיות תקלה, זה לא פס יצור קבוע זה עבודת אדם כל הזמן והטבחים אין להם ענין בכשרות…
לעצם שאלתך, דעת הגר"ע יוסף להקל בדיעבד גם לספרדים כאשר המשגיח הדליק את האש גם אם הנחת התבשיל נעשתה על ידי גוי, ככל שבעל המקום הוא יהודי, משום שיש בזה ספק ספקא, מחלקות הפוסקים אם כשבעל המקום יהודי יש איסור של בישול גוי, וספק נוסף שמא הלכה שדי בהדלקת האש. הגרב"צ אבא שאול חלק על הגר"ע מכל וכל, וטען שאין לעשות ספק ספקא בשתי מחלוקות שכבר הוכרעו בשולחן ערוך לחומרא, ובכלל גם לדעת הגר"ע זה לא לכתחילה. במקומות שיש כשרות פשוטה סומכים על היתר זה.
חג שמח.
מי שמעיין בתשובת הרב עובדיה זצוקל, יראה שהרב התיר זאת בדיעבד ליהודים תיירים שהגיעו לארץ ובתקופה הזו לא היו מצויות מסעדות שהקפידו על בישול לדעת מרן הבית יוסף,ולכן בדיעבד התיר זאת על ידי ספק-ספיקא,אבל כמו שהרב המשיב כתב בסוף דבריו,גם לדעת הרב עובדיה זצוקל,זה רק בדיעבד ובשעת דחק.
וזאת מלבד העובדה שמי שאוכל במסעדה עם כשרות שאינה מהודרת קרוב לודאי שעובר על איסורים חמורים הרבה יותר מאיסור בישולי גויים ודי לחכימא ברמיזא
הבנתי.
ומה נחשב בדיוק ככשרות מהודרת לספרדים שפוסקים לפי מרן?
כי יש המון סוגי כשרויות ומאוד קשה לעקוב…
כשרות מהודרת של בני אשכנז בדרך כלל טובה גם לספרדים.
יש בימנו רבים "מבינים" בתחום הכשרות ועדיין לא מורים להלכה כולם פה אחד להסכים לספרדים לרכוש מכשרויות של אשכנזים, וכן להיפך, ידוע שיש רבנים אשכנזים שלא יסכימו עם כשרויות של בני ספרד (למרות שכאן יש הרבה פחות מה לחשוש שהרי הרמ"א מקל יותר בענין הסירכות וכד)
אינני יודע למי ירמזו דבריך, אבל פשוט וברור שבנוגע לחוות דעת על מערכות כשרות כאלו ואחרות הקובע אינו רק העדה אליה משתייכים רבני המערכת, אלא רמת המקצועיות, רמת ההידור שהם דורשים, איכות הפיקוח וכו', ובהתאם לכך יש לקבוע. למשל, בד"ץ העדה החרדית או בד"ץ הרב לנדא ידועים באיכות הפיקוח במקצועיות ובניהול התקיף והיעיל, אין חולק בכך ואין לזה קשר עם המוצא שלהם. בעיני זה העיקר בענין זה.
השאר תגובה