משרתת נכרית בבית ישראל – כשרות הכלים

שאלה:

שלום הרב, להורים שלי הגרים בחו"ל יש בית נופש, וליד ביתם יש בית למשפחה שאחראית על טיפול המקום במשך השנה, ולכן הם מחזיקים במפתחות הבית. שאלתי היא לגבי כשרות הכלים בבית. המשנה הלכות (חלק יג סימן קטז) כתב לגבי משרתת נכרית בבית ישראל שיש להקפיד להשאיר את הכלים סגורים בארון ולסדר שיהיו לה כלים לעצמה. (לכאורה בפשטות הכוונה סגורים בארון זה נעולים, דאחרת מאי שנא). שאלתי היא האם יש לחשוש שנכרית בישלה בכלי ישראל גם במקרה שיש לה דירה משלה בסמוך לבית ישראל, בשונה מהנידון במשנה הלכות שבו המשרתת גרה בבית היהודי ובעל כרחה היא מבשלת ואוכלת בבית ישראל, דהרי כאן אין לה הנאה כלל בשימוש בכלי ישראל.

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

לכתחילה אכן לא מפקידים כלי ביד גוי שמא ישתמש בו, בדיעבד שזה כבר נעשה, לאחר שמקבל את הכלים וישהו בידך 24 שעות – מותר להשתמש ואין חיוב להגעיל. ויש מפוסקי זמנינו שהקלו בזה ככל שאין תפקידה לבשל והיא לא אמורה לעשות זאת, ולדעתם החמירו בזה בעיקר בבית הגוי ששם מצוי אוכל שאינו כשר, אבל לא במקרה שלך.

מקורות:

זה לשון השולחן ערוך יורה דעה הלכות הכשר וטבילת כלים סימן קכב סעיף ט: יש ליזהר מלהניח בבית עו"ג כלי סעודה, דחיישינן שמא ישתמש בהם. הגה: ואפילו אם נתנם לאומן לתקנם, צריך לעשות בהם סימן שלא ישתמש בהם העובד כוכבים (ב"י בשם א"ח). ואם עבר ולא עשה, כשחזר ולקחן מן העובד כוכבים צריכים הגעלה. ודוקא אם שהו קצת אצל העובד כוכבים, דהיינו כחצי יום, אבל לפי שעה אין לחוש (מרדכי פא"מ). וכל זה כשרוצה להשתמש בו ביום שנתנו לו, דליכא אלא חדא ספיקא שמא נשתמש בו העו"ג או לא, אבל אם לא לקחו מן העו"ג עד לאחר זמן, דנוכל לומר אף אם נשתמש בו העובד כוכבים כבר נפגם ונשתהא מעת לעת; או נשתהא ביד ישראל לאחר שלקחו מן העובד כוכבים מעת לעת, אזלינן לקולא ואין חוששין בדיעבד (סברת הרב). ואם לקחו מן העובד כוכבים באותו יום שנתנו לו, ועבר ונשתמש בו בלא הגעלה, יש אוסרים המאכל כמו בכלי שהוא בודאי בן יומו (ארוך); ובמקום צורך יש להקל בדיעבד, ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין, אפילו בעבדים ושפחות העובדי כוכבים שבבית ישראל, שלא לייחד כלים שלנו אצלן, שמא ישתמשו בהן בדברים האסורים (שם במרדכי). וע"ל סימן קל"ו.

על פי זה כתב באגרות משה יו"ד סי' סא שאין להשאיר גויה לבד בבית ללא השגחה כמה שעות מחמת חשש זה, ואם השאירו לא ישתמשו בתוך מעת לעת בחם. וזה לשונו: שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן סא בהשאירו נכרית בבית אם יש לאסור הכלים.  י"א ניסן תשי"ט. מע"כ ידידי מוהר"ר שמואל אליעזר הלוי ראזענפעלד שליט"א. בדבר מה שהשאירו משרתת נכרית בבית בשביל הילדים, ודאי היה אסור לכתחלה להניח נכרית שאפשר לחוש שתבשל לעצמה ולפעמים גם להילדים אף שאין מלאכת הבשול מוטל עליה שאשה יהודית הקרובה לשם קבלה עליה מלאכת הבשול, מ"מ יש לחוש שתבשל לעצמה ולפעמים כשלא תבוא השכנה בזמן תבשל גם בעד הילידים /הילדים/ ואינה מדקדקת בעניני בשר וחלב ולעצמה אפשר שתביא בשר אסור. אבל בדיעבד יש להתיר להשתמש בהכלים אחר מעל"ע שיהיה אז ספקא דרבנן כמפורש ברמ"א סימן קכ"ב סעיף ט', ואפילו להט"ז שם סק"ח דבהניח אצל הנכרי במזיד אסורין הכלים, דבכאן אין להחשיב למזיד דהיו טועים שיש לסמוך על השכנה שנכנסת לבשל וגם על זו שדרה בבית גופיה ולא התבוננו מה שאיזה שעות אינה בבית ותשאר הנכרית לבדה ולכן אין לזה דין מזיד ונשאר אדינא שאחר מעל"ע מותרין הכלים. אבל צריך להזהירם אלהבא שאסור להניח נכרית בבית שיש לחוש שתשמש /שתשתמש/ בהכלים בדבר איסור. ידידו, משה פיינשטיין

אולם בשו"ת אבני ישפה ח"ב סי' נט הביא מהגרי"ש אלשיב הגר"ש וואזנר ועוד שלא חששו לכך אלא בבית הנכרי או באופן שתפקידה לבשל, אבל סתם מנקה שאינה אמורה לבשל, לחשוש שהביא משהו בביתה או החליפה את הכלים, זה חשש רחוק ואין צורך לחשוש לזה. וזה לשונו שם, והנה באגרות משה כתב לענין מעשה שקרה בבית ישראל שאין להשאיר את המשרתת הגויה שם אף על פי שאין תפקידה לבשל כי שמאע לא תקפיד על בשר וחלב או שמא תביא בשר אסור ואם כבר הביאו אז יש יש להשהות הכלים כד שעות ואז הם מותרים בלי הגעלה על כאן דבריו. ולפי דבריו נרה שצריך לנעול את כל ארונות הכלים בבית או שיכנס יהודי כמה פעמים במשך היום, אמנם כבר הבאנו הוכחות שאין צורך לנעול את כל ארונות הכלים בבית ולא צריך שיכנס יהודי כמה פעמים במשך היום, והטעם הוא שכיון שזה בית של ישראל לא מצוי לה דבר טרף לבשל ואף אם יש לה שמא לא בשלה, ועוד שמא עברו כ"ד שעות אבל אם תפקידה לבשל וגם אוכלים שם שפיר חיישינן שמא הוסיפה חלב להשביח את חלקה. עכ"ל.