שאלה:
שלום אבי נפטר לפני שנתיים וכנראה לא כבדתי אותו מספיק בחייו למרות שנסיתי יש לי אמא ברוך השם אך היא אישה קשה וכועסת וחסרת סבלנות וגם מסכנה עברה את המחלה הנוראית מלפני שנתיים אני מנסה לכבד אותה בכל כוחי אך קשה לי אפילו שאני דתייה ושומרת מצוות ואני יודעת שזו מצווה מאוד חשובה בעיני השם גם משהו חשוב שתדע שגורם לי לכאב רב מאוד וזו הסיבה שגם כנראה יש בנינו לא מעט ויכוחים יש לי אחות שהיא לא דתיה שומרת שבת כן אבל מבחינת כיבוד הורים פשוט אין מה להגיד היא מכבדת בצורה מדהימה תמיד דואגת ואכיפתית גם אם זה בא על חשבון הבעל תמיד ההורים במקום הראשון ואמא שלי כל הזמן עושה השוואות ואומרת לי שטוב שיש את אחותך אחרת מה הייתי עושה וזה נורא פוגע וכואב לי למרות שאני באמת משתדלת אבל היא לא מבינה שהיא מכאיבה לי כל הזמן מחדש ולא שמה לב למרות שלפעמים מעצבים אני אומרת לה טוב די הבנתי ואומרת לה טוב אני צריכה לסיים הילד צריך אותי אבל בטוח היא מרגישה שנפגעתי מה עושים באמת לכפר על כל מה שעשיתי עד כה ולנסות לקיים את המצווה בצורה הטובה ביותר וגם לגבי אבי איך יכולה לעלות את נשמתו ובסופו של דבר לגרום להם נחת תודה
תשובה:
מועדים לשמחה,
דווקא משום שאת מציגה כאן את האלמנט הדתי – המצווה של כיבוד אם, זה החלק שאמור להקל מעט מהתחושה המוצדקת והמובנת שלך. כלומר, הקב"ה רואה את מאמצייך ויודע שאת אכן מתאמצת ואיכפת לך מאד לכבד את אמך, וזה מה שיקבע לגבי מתן שכרך בכיבוד האם.
אני מודע לכך שברור שזה לא יפתור את הבעיה ולא את כאב הלב שלך שמהצב שנוצר. נסי עד כמה שאפשר למעט עם ויכוחים עם אמך, תכבדי את המילה שלה עד כמה שניתן למרות שאני מבין שהרבה פעמים הסיטואציה מצדיקה להגיב אחרת. נסי עד כמה שניתן ותבואי בעז"ה על שכרך.
