שאלה:
שיטת העיר דוד, לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה בעשה הבא מכח רוב, ולפי זה מה הוה אמינא של הגמרא אם האב מצווה על בן לחלל שבת שישמע לו ויחלל שבת משום עשה דוחה לא תעשה הרי לא אמרינן באופן זה כיון דהוי רק מצות כיבוד אב מכח רוב כדאיתא בחולין יא עמוד ב אשמח למקורות ליישב הדבר תודה וישר כח.
תשובה:
שלום רב,
מקור איני יודע לומר לך, אבל סברא אני מרשה לעצמי להעלות, ותנסה לבדוק אם היא נכונה. יתכן שכוונתו לומר דווקא במקרים שהעשה עדיין בנוי על הרוב בסיטואציה שנוצרה שהיא עומדת למול הלא תעשה (הודאית). אבל בנושא של אב, "דילמא לאו אביו הוא" ושהרוב הכריע שהוא אביו, ההכרעה כבר הוכרעה שהוא אביו גם לגבי כל הדברים, ומשום כך כתב ההפלאה בסוף פרק ראשון דכתובות שמטעם זה לא אומרים לגבי ממונות במקרים הללו אין הולכים בממון אחר הרוב, משום שכבר הכרענו לגבי שאר הדברים שהוא אביו. וא"כ כאשר נוצרה סיטואציה שהיא נגד לא תעשה יש כבר הכרעה ברורה, ולכן ברור שהעשה אמור לדחות את הלא תעשה גם לשיטתו.
בהצלחה
