אם שהתעללה בבתה והבת נפגעת נפשית
מהקשר והאם קיבלה תוצאות בדיקות
הקובעות שהיא חולה במחלה-
איזה הנחיה הבת צריכה לקבל?
תשובה:
שלום רב
גם כאשר הבת מרגישה פגועה על ידי ההורים, מצות כיבוד הורים עדיין בעינה עומדת, וודאי מחוייבת הבת לתמוך עכשיו באמא בשעתה הקשה, ובעזרת ה' תראו שאדרבה, תמיכה זו תגליד את כל הפצעים, ותביא מרפא ומזור לבת ולאם כאחד.
ההורים לא חיים לעולם, ובסוף נותר חלילה חסך… עכשיו זו ההזדמנות להשלים את החסר!
רפואה שלמה ובשורות טובות!
מקורות:
בשולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף ג נאמר:
עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך. הרי שאין גבול למצוה זו, ואף שההורים מרעים לילד מצוה עליו לכבדם.
לענ"ד התשובה הזו אינה נכונה הלכתית, וגם היה ראוי להאריך ולכל הפחות לגלות אמפטתיה לשואלת.
להלן דברים של הרב זילברשטיין בסוגיה זו:
ד. פגיעה בכבוד האב, בילד שאביו פגע בו
…יש לחלק את התשובה לשני חלקים: א. כשהאב עדיין לא חזר בתשובה וממשיך בדרכו הרעה. ב. כשחזר בתשובה.
נדון תחלה באופן הראשון, כשהאב עדיין לא חזר בתשובה. נפסק בשולחן ערוך: יש אומרים דכל עוד שהאב לא חזר בתשובה אין חיוב לכבדו. לאור זאת אין מקום לשאלה, כי אין חיוב לכבד אב רשע. אלא שדבר זה אינו פשוט, מאחר והש"ך שם כתב: אעפ"י שאינו חייב לכבדו, אסור לצערו. לאור זאת, אם האב יודע מהטיפול הפסיכולוגי הניתן לבתו, ושהיא מודרכת לבוז לו, הרי יצטער, ואסור לצערו.
ויתכן שגם כשיוודע מהטיפול מותר לעשות זאת, כי בכגון זה שהאב הוא זה שקלקל אותה והתתנהג בה שלא כדת, האיסור שאסרה תורה לבזות את האב ולזלזל בכבודו הוי רק כשהמטרה היא זלזול באב לשם השפלה, אבל לא כשהוא נעשה למטרת ריפוי ולתועלת של הבת, שהיא בסופו של דבר גם תועלת לאב, שתהיה לו בת בריאה כשרה לנישואין ולהמשך הדורות, ואין זה 'קלון' כי אם הבראה והכשרה לנישואין, והרי האב הוא זה שקלקל את הבת והתנהג בה שלא כדין, והוא עשה אותה לחולה, ועליו מוטל לתקנה.
וראיה לכך שמותר לבזות ולצער את האב לתועלת, מחזקיהו המלך שגירר עצמומת אביו על מטה של חבלים… ופירש רש"י גירר עצמות אביו משום כפרה ולא קברו בדרגש ומטה נאה, ומפני קידוש ה' שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים. ומסימת שם הגמרא, והודו לו חכמים שיפה עשה. הרי שמותר לבזות אב לתועלת כזו. וכמו כן בנדון דידן, שהאב החריב עליה את עולמה, וחייב הוא לשאת בצער כדי לרפאותה.
ההבדל בין הנדונים הוא כרחוק מזרח ממערב… שם מדובר על צרכיה של הבת וריפויה מפגיעותיו של האב, כאן אנחנו מדברים על השאלה הבסיסית אם יש חובה לבת לכבד אב ואם רשעים, ובענין זה יש הלכה ברורה בשו"ע. ואגב, כפי שרמזתי בתשובה אני בטוח שאדרבה הטיפול באם יביא רפואה לבת.
לגבי כיבוד האב יותר מאשתו, האם לא כתוב בתורה ״על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו״?
אני סבלתי מאד מהבעיה הזו שבעלי היה מכבד את הוריו גם כשפגעו בי ביותר וללא סיבה ובכ״ז תמיד לקח את הצד שלהם והפקיר אותי. זה גרם לבעיות גדולות מאד בשלום הבית שלנו וגם היום אחרי המאה ועשרים שלהם אינני יכולה לשכוח את ההתנהגות שלו והפגיעה בשלום בית שלנו בעקבות זה היא עמוקה מיני ים…
האם התורה אכן מלמדת אותנו שיפגע באשתו כדי לכבד את הוריו?
אני בעלת תשובה ובעלי ומשפחתו לא. עד היום אני מזועזעת מכל מה שעברתי ומאד היה לי קשה לשמוע שחייב בכבוד אביו לפני כבוד אשתו. לכן רציתי להבין יותר טוב את תשובת הרב, אם אפשר להרחיב. במקרה שלי ההורים גרמו לסכסוכים גדולים בין הילדים שלהם לכל החתנים והכלות שהיו תמיד סוג ב׳. הם חונכו שעליהם לכבד את הוריהם בכל מצב ובכל מחיר ותמיד היה על חשבון השלום בית של ילדיהם… האם זה מה שהתורה הקדושה רוצה מאיתנו?
במקרה שלך ברור שהיה עליו להעדיף את כבודך מכבוד הוריו. זו היתה חובתו כפי שכתבנו כאן. העובדה שהסיפור כבר נגמר ועדיין את כל כך כאובה רק מראה עד כמה אדם חייב להזהר בכבוד אשתו.
השאר תגובה