בני כועס עלי. לדעתו פגעתי בו ויש בינינו ניתוק. אני לא רואה את ילדיו-נכדי. הוא איש דתי. השאלה שלי היא-האם בני כאדם דתי מחויב לסלוח ולבוא עם ילדיו ולברכני לקראת ראש השנה? או שיש לי דרישות מוגזמות. תודה ושנב טובה
תשובה:
שלום רב,
ממש מצער לשמוע שבן עושה כך לאמו, למרות שהוא מרגיש פגוע ממנה. אדם צריך להתעלות על עצמו, ולכבדה. הוא חייב בכיבוד אם גם אם היא פגעה בו. בהלכות יום הכיפורים כתוב על אדם שפגע בחברו: "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו, ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים, ואם אינו מתפייס בשלשה פעמים אינו זקוק לו". הוסיף הרמ"א: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול. (שו"ע סי' תרו סעי' א').
לכן אם את מבקשת את סליחתו הוא חייב לסלוח.
ואולי הייתי מוסיף עוד נקודה למחשבה, למרות שהתשובה כמובן ניתנת לך ולא לבנך. כפי שציינת הוא אדם דתי. לבטח הוא מגיע בראש והשנה ויום כיפור לבית הכנסת ומבקש את סליחתו ושוטח את בקשותיו לפני בורא עולם. לא כדאי שבאותו הזמן תשב אמו דומעת בביתה על התנהגותו של בנה… לכן אני חושב שאל תהססי למען השלום, תבקשי את סליחתו גם אם את מרגישה פגועה לא פחות ממנו. ובעזת ה' יהיה שנתה טובה ומוצלחת לך, לו, לאשתו, לנכדייך, ולכל עם ישראל!
