שלום כבוד הרב…
אם היה לי שיחה עם אמא שלי על דבר מסוים שהיא ביקשה ממני, ואמרתי לה שהיא לא אומרת בשביל לדעת מה דעתי, אלה בשביל לקבוע לי עובדה ולדרוש ממני, אז בגלל שאמרתי לה את זה אני מחויב למה שהיא ביקשה?
תשובה:
שלום רב.
האמירה הזו שנאמרה מן הסתם מתוך סערת רטוח ולבטח ללא כוונה לפגוע בכבודה של האמא אינה זו המחייבת אותך לשמוע ולקיים את בקשתה, אלא עצם זה שהיא רוצה שתעשה דבר מסוים שכפי שאני מבין נוגע גם לה מחייב אותך לכוף דעתך מפני דעתה. כאשר היא מבקשת ממך דבר שאינו נוגע לה בדרך כלל אתה אינך מחוייב בכך, אלא שאסור לך לסתור את דבריה בפניה. עצה טובה יש לי אליך תמיד כדאי לשמוע לעצת המבוגרים מאיתנו, דעתם רחבה יותר ונסיון החיים שלהם יש בו כדי להעשיר אותנו.
מקורות:
ראה בשו"ע יו"ד סי' רמ סעי' כה מה שפסק בשם המהרי"ק במקרה שההורים מסרבים על שידוך מסויים עבורו, שאין הוא מחוייב לשמוע בקולם. וראה שם בטעם הדין, ששייך גם במקרה זה.
