לתרומות לחץ כאן

אשה ירשה מאביה ורוצה להבריח מבעלה

לכבוד הרב שליט"א

זוג מבוגרים ללא ילדים אשר האשה עומדת לקבל בזמן הקרוב סכום כסף גדול מעזבונות אביה המנוח. האשה מעוניינת שלאחר אריכות ימיה ישובו הכספים ככל שיוותרו למשפחת בית אביה ולא לבעלה או למשפחתו.
שאלתה: האם וכיצד ניתן לעשות זאת מבחינה הלכתית?

תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

אם הבעל מסכים לשתף פעולה, ניתן לערוך צוואה לשניהם ולסדר את הנושא. אבל, כפי שאני מבין האשה רוצה לסדר זאת מבלי ידיעתו והסכמתו של בעלה.
אם המוריש עדיין היה בחיים היה ניתן להחתים אותו על צוואה בה ייקבע מה ייעשה בעזבון לאחר פטירת האשה, אבל כפי שאני מבין המוריש (אבי האשה) כבר אינו בחיים, אם כן באופן כללי לא ניתן לעשות כלום שלא מדעת הבעל. יורש זוכה בנכסים מיד עם פטירת המוריש, אף שעדיין לא קיבל את הירושה בפועל ואישה אינה יכולה למכור או לתת נכסיה לאחרים כדי להפקיע ירושת הבעל. אבל בהמשך נציע פתרונות למקרים מסוימים.

אם יש אחים לאשה ולא הייתה צוואה ומדין תורה היא לא יורשת מאביה, אלא שהאחים מעוניינים לתת לה חלק מהירושה מרצונם, ניתן לסכם מראש עם האחים שלא יתנו לה מתנה גמורה, אלא מתנה המוגבלת לזמן שהיא בחיים, ואחר מכן יחזרו הנכסים למשפחת אביה.

עצה נוספת, אם הכסף נמצא בחשבון בנק, יש אפשרות שהאישה תפתח חשבון בנק בחו"ל שהכסף הנכנס בו נעול לתקופה ממושכת ושהכסף יועבר ישירות לחשבון זה. או אם תלווה את הכסף לאדם אחר ללא ריבית והלווה יקבל את הכסף ישירות מהחשבון של העיזבון. ההסבר לעצה זו הוא משום שאם הכסף מעולם לא היה זמין ביד האישה, אלא היה מוגדר כחוב בלבד וכן לא היה ניתן כהלוואה לפי היתר עיסקא, אין הבעל יורש אותו. עצה זאת היא עצה הלכתית בלבד. אבל בנוסף לכך האישה צריכה לערוך גם צוואה כדי שהבעל לא יירש מבחינה משפטית.

מקורות:

דין ירושת הבעל מבואר בשו"ע אבן העזר סי' צ. גם בנכסים שאינם ידועים לבעל הבעל יורש (אף שאין לו פירות) אולם יש מקרים שניתן לתת לאחרים ואכמ"ל.
בעל אינו יורש מלוה של אשתו מלפני הנישואין. אם האשה הלוותה לאחר הנישואין נחלקו הר"י והרא"ש אם הבעל יורש ולהלכה נפסק שהבעל יורש, עיין טור ושו"ע שם סעיף א. אבל אם הכסף לא היה מזומן מעולם אלא עבר מלווה אחד ללווה אחר מסתבר שלכל הדעות אין הבעל יורש. אם הכסף זמין בחשבון עובר ושב וכן אם הופקד בתכנית עם ריבית על פי היתר עיסקא, יש מקום לומר שהבעל יורש. עיין בקובץ עומקא דדינא ח"ב עמוד 272 ועמוד 358.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. שלום כבוד הרב,
    השאלה היא כזאת האשה לא בבריאות טובה רוצה להוריש לבעלה את חצי רכושה אחרי מותה ואין לא רשות למכור רק הנאה בפרות שאחר מותו החצי יעבור לבנה היחיד ולא לבנות שלה מפני שיש קטטה בין האבא לבן וחוששת מאוד שלא יתן כלום לבן בקיצור הוא יכול להנות מן הפרות בחייו ואחרי מותו ייתן ולפחות חצי מרכושו יקיים על פי התורה מפני שכל הסיכויים שיוריש רק לבנותיו. על פי בית משפט אזרחי זה יתפוס האם יש פה בעיה מן התורה.

  2. מן התורה בעל יורש את אשתו בעל כורחה ורשאי לעשות בירושה כרצונו והאישה אינה יכולה להגביל את הירושה לא באמצעות צוואה ולא בדרך אחרת.
    עם זאת, נראה לי שמותר לאישה לעשות צוואה כזאת שיש לה תוקף משפטי בלבד. משום שככל הנראה, אם הבעל יחליט להוריש את הכל לבנותיו, הוא יעשה זאת באמצעות צוואה משפטית שלדעת רוב הפוסקים אין לה תוקף בדין תורה. וזאת משום שאסור לרב לעזור לעשות צוואה שמטרתה להעביר את הירושה מהבן לבנות. כך שבעצם לפי דין תורה, בין כך (גם ללא צוואת האישה) הבן יירש את הכל וצוואה יוסיף רק תוקף משפטי.
    אבל, כדי למנוע מצב שהבן יקבל את הנכסים בבית משפט אזרחי בניגוד לדין תורה, עדיף להוסיף בצוואה שהבן יברר אצל רב האם לפי דין תורה מותר לקחת את הנכסים לעצמו ואם הרב יורה שלא, עליו לנהוג כהוראת הרב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל