שאלה:
שלום רב
כבר תקופה ארוכה שאשתי מאוד עייפה בלילה ופשוט נרדמת מוקדם ללא אפשרות להעירה ואפי' כשכבר כן מתעוררת זה למחצה לשליש ולרביע
אותי זה מאוד מתסכל ולא מספק שהיא לא בעניינים איתי וביום אני מרגיש את זה בבכל המישורים… וכו' ואכמ"ל….
אני מרגיש שזה קרוב לאונס ואני מוכרח לשמש ביום
הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתכם בעניין בין במבחינה הלכתית ובין מוסרית השקפתית
תודה רבה
תשובה:
ראשית, כדאי לדבר על כך, אולי אפשר לתאם זמן נוח יותר בתחילת הערב, כשהיא רוצה לישון, ולא כשאתה בא מאוחר? אני מניח שהענין חשוב גם לה, אבל יש לה קושי, הילדים ערב פסח וכו'.
לעצם השאלה: בשו"ע סימן רמ סעיף יא מבואר שלא ישמש ביום, וכתב הרמ"א שאם הוא ת"ח [שלא יסתכל באותו מקום] מאפיל בטליתו ומותר. המ"ב כתב שגם זה דוקא לצורך גדול ויצרו תוקפו אבל לא יקל בדבר.
מבואר שסתם לשמש ביום לא כדאי, אבל לצורך גדול ובאופן שמאפילים לגמרי את החדר ומתכסים מותר.
הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה סימן ע פוסק שאדם שנבצר ממנו להיות בלילות בבית, חייב לקיים מצוות עונה ביום, ולא יבטל את עונתו, ולכן ישמש ביום בחדר אפל, ואם הוא ת"ח יאפיל בטליתו. עיין שם.
מבואר שהמניעה לשמש ביום נאמר דוקא שלא התבטל עונתו, אבל אם עובר זמן ומבטל עונתו ישמש ביום. אך יש להקפיד שבשעת תשמיש ממש יהיה החדר חשוך לגמרי.
דבר נוסף מצאנו שעדיף לשמש ביום בשו"ת תורה לשמה סימן סט, שאם לא שימש בליל שבת, יש מעלה שישמש ביום, ועדיף לשמש ביום שבת מאשר להמתין למוצ"ש, כדי שישמש בשבת – והוא מתענוגי השבת.
עוד מצאנו בגמרא (נדה יז) שמשבחת את בית מונבז שהיו משמשים ביום, והגמרא שואלת הרי אסור לשמש ביום, ומתרצת הגמרא כיון שבלילה היו עייפים לכן מנעו עצמם בלילה ושימשו ביום. ופרש"י "מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי' (דף כ)".
מבואר שלשמש מתוך עייפות זה דבר מאוד גרוע, וחובה להקפיד לא לשמש מתוך עייפות, ובמקרים כאלו שלא מצליחים להתגבר עדיף ביום – בחדר אפל.
ישנם ב' סיבות שאסורים לשמש ביום הגמרא (נדה יז, א) מבואר שהאיסור כדי שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ולכן אם מאפיל בטליתו מותר. טעם נוסף (שם טז, ב) מבואר שלילה אינו זמן להריון, שנאמר ולילה אמר הורה גבר. והמקובלים כתבו שביום אין נשמות קדושת.
לפ"ז גם באופנים המותרים – כשיש צורך גדול – אם זה זמן שמסוגל להריון – ימי הביוץ – ראוי להמנע מתשמיש ביום.
זכורני שאם האישה חושקת בתשמיש אפי ביום נחשב כאילו זה עונתה כמו כל מצב שהאישה חושקת לתשמיש יש לזה דין עונה¿
לא זכורה לי הגדרה כזו.
השאר תגובה