שאלה:
שלום וברכה
האם יש היתר/מצוה לקיום מצוות עונה ביום השבת (ביום ולא בלילה) כאשר בליל שבת מאד עייפים ונרדמים. השאלה נוגעת רק ליום שבת ולא לאמצע השבוע.- תודה
תשובה:
הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה סימן ע פוסק שאדם שנבצר ממנו להיות בלילות בבית, חייב לקיים מצוות עונה ביום, ולא יבטל את עונתו, ולכן ישמש ביום בחדר אפל, ואם הוא ת"ח יאפיל בטליתו. עיין שם.
מבואר שהמניעה לשמש ביום נאמר דוקא שלא התבטל עונתו, אבל אם עובר זמן ומבטל עונתו ישמש ביום. אך יש להקפיד שבשעת תשמיש ממש יהיה החדר חשוך לגמרי.
דבר נוסף מצאנו שעדיף לשמש ביום בשו"ת תורה לשמה סימן סט, שאם לא שימש בליל שבת, יש מעלה שישמש ביום, ועדיף לשמש ביום שבת מאשר להמתין למוצ"ש, כדי שישמש בשבת – והוא מתענוגי השבת.
עוד מצאנו בגמרא (נדה יז) שמשבחת את בית מונבז שהיו משמשים ביום, והגמרא שואלת הרי אסור לשמש ביום, ומתרצת הגמרא כיון שבלילה היו עייפים לכן מנעו עצמם בלילה ושימשו ביום. ופרש"י "מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי' (דף כ)".
מבואר שלשמש מתוך עייפות זה דבר מאוד גרוע, וחובה להקפיד לא לשמש מתוך עייפות, ובמקרים כאלו שלא מצליחים להתגבר עדיף ביום – בחדר אפל.
ישנם ב' סיבות שאסורים לשמש ביום הגמרא (נדה יז, א) מבואר שהאיסור כדי שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ולכן אם מאפיל בטליתו מותר. טעם נוסף (שם טז, ב) מבואר שלילה אינו זמן להריון, שנאמר ולילה אמר הורה גבר. והמקובלים כתבו שביום אין נשמות קדושת.
לפ"ז גם באופנים המותרים – כשיש צורך גדול – אם זה זמן שמסוגל להריון – ימי הביוץ – ראוי להמנע מתשמיש ביום.
ונראה לי פשוט וכן המנהג, שמי שלא מקפיד לשמש רק בשבת כמו שיש קהילות מסויימות, עדיף לדחות למוצאי שבת ולא שימשו ביום, כי יש הקפדה גמורה לא לשמש ביום אפילו באופן של מאפיל בטליתו, אלא במקום הכרח גמור.
תודה רבה
האם הדין שונה כאשר משמשים כמעט באופן קבוע רק בשבת- ולא יכלו בליל שבת?
כמו כן אם מדובר באישה שכבר איננה יכולה להורות כגון שיש להן התקן – האם יש בכך עוד סיבה להקל כאשר זה מצד עונג שבת ומצוות עונה?
תודה
לדעתי ידחו למוצ"ש, ובכלל יקפידו על פעמיים בשבוע כשיעור האישות הנדרשת מסתם כל אדם.
השאר תגובה