יועצת בעניני שלום בית נתקלה בזוג (הוא לא שומר מצוות, מתענין ביהדות, היא מבית דתי והתקלקלה) שבאו לטיפול וספרו שהאשה "בגדה בבעלה" וכו'. האם יועצת צריכה לשכנע את הבעל לשאול רב, האם מותר לו לחיות עם אשתו, או בכה"ג הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגים – ואם כך, האם מותר לה לטפל בענין שלום בית שלהם?
תשובה:
שלום רב,
למרות שיש כאלו שבמקרים דומים יכולים להורות שיש לשכנע את הבעל שלא יאמין לה. במקרה זה לענ"ד לכאורה אסור לסייע, ויש לקוות שיתגרשו. וראה במקורות.
מקורות:
כפי שגם אתם מבינים, אם אכן היא זינתה, אין ספק שהם אסורים זה לזו באיסור דאורייתא. אלא ככתב הרמ"א (קעח סעי' ט') וכך נוהגים היום שאפילו אפילו אם האשה עצמה אמרה שהיא זינתה, מלמדים את הבעל שלא יאמין לה, כפי המבואר בנדרים צ,ב. וראה מה שכתב בשו"ת חת"ס סי' ק' שהסביר מדוע עושים כן.
אולם במקרה זה, לכאורה אסור להם לחיות יחד. יאמר ברורות: כל מה שמצאנו שמלמדים אותו שלא להאמין לה, זה רק אם האשה חזרה בה, ועתה היא אומרת שלא זינתה, ונותנת אמתלא לדבריה, בכה"ג אם בכל זאת הוא רוצה לגרשה בע"כ הרי שהוא עובר על חדר"ג ולכן מלמדים אותו כפי שמבואר שם ברמ"א. אולם במקרה זה האשה לא חזרה בה, יתרה מזו, האשה עצמה באה ואומרת שכך היה, א"כ מצד האשה יש כאן איסור גמור לסייע לה להמשיך לחיות איתו.
א"כ אם הם מעוניינים להתגרש, בודאי תבוא עליהם ברכה. המזבח לא יוריד דמעות על גירושין אלו. ראה כאן שהרחבתי בנושא כשהאשה עצמה באה לפנינו לשאול האם עליה לספר לבעלה שהיא אסורה לו.
ואם כך הם פני הדברים, לכאורה יהיה על היועצת איסור לסייע להם לבנות את האימון ואת ביתם מחדש, הרי על ידי סיוע זה יגרם חלילה שיעברו על איסור. ומשום כך גם לא שייך המושג של "מוטב שיהיו שוגגים" הרי היועצת עצמה עלולה לעבור על איסור מסייע, ואם כך מה ההיתר של מוטב שיהיו שוגגים וכו'. מלבד זאת יש לעיין היטב אם שייך כאן המושג של מוטב שיהיו שוגגים.
לכן לכאורה מן הראוי שאותה יועצת תסרב לטפל בהם, תוך כדי אמירה שעליהם לשאול רב האם מותר להם להמשיך בחייהם המשותפים.
