שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב, כמה שאלות בבקשה כבוד הרב בהקשר למצוות כיבוד אב ואם במשפחות שונות שהיה לי מעורבות עמהם ורציתי בבקשה לדעת את ההלכה: א.בת נשואה שכל כך מתאמצת בכיבוד הוריה ושנאמר לה ברכת ישר כח ודברי חיזוק, עושה רושם שהיא מתאמצת עוד יותר עכשיו בעקבות החיזוקים ויש חשש שהיא קרובה להגיע למה שהובא מאחד מכרכי "הילקוט יוסף" אם איני טועה ניסוח שתוכנו: שהבן או הבת לא מחויי'בים בכיבודם להגיע לאפיסת כוחות. האם זו סברא או שמא יש מקור לזה בש"ס ופוסקים? והאם בבקשה, נדרש ממני לומר משהו לבת או להורים, או שלהשאיר את זה כך? ב.משפחה שבה אחד מההורים קונה עוד ועוד חפצים והבית כבר ממש מלא ועמוס והתנועה והתזוזה בו מאוד קשה בנוסף לסבל נפשי שנגרם לטענת כמה מבני הבית, שהם כבר גדולים מעל גיל 25 מזמן ואין להם כרגע את היכולת הכספית לשכור דירה, עקב המצב הנ"ל. מה ואיך מותר לומר ולפעול מצד ההלכה של כיבוד אב ואם במצב הזה? בברכה,
תשובה:
שלום וברכה,
1. זו סברא. אינני מכיר את המקרה אבל אם אתה חושב שיש כאן משהו נפשי לא בריא כדאי להעיר, בפרט שהיא נשואה שכבוד בעלה גובר על חובתה בכבוד הוריה, ולכן מה שבא על חשבון הבית הפרטי שלה זה כבר לא נכון לעשות. אבל אם זו סתם מסירות יוצאת דופן, זה בסדר גמור וירבו כמותה בישראל…
2. שוב, הבית הוא של האבא אם אני מבין נכונה… אבל אם מדובר במשהו לא בריא מבחינה נפשית, של רצון אובססיבי לאגור חפצים, כדאי לעודד אותו לקבל טיפול, כמובן בדרך כבוד, אבל אם הקביעה הזו היא סוג של התנשאות של הילדים שאינם מקבלים את שיקול דעתו של האבא בנוגע לרצון שלו לעצב את הבית, עליהם להסתדר איתו… הכל לפי הענין…
ברכה והצלחה.
