חבר שלי התאבד – מה מעמדו וכפרתו?

שאלה:

שלום לרב, יש לי שאלה:
יש לי חבר טוב שהיה חייל שלי פעם שהיינו ממש מחוברים, שהתאבד שבוע שעבר..
יש לי כמה דברים שאני לא מפסיק לחשוב עליהם מאז.
1. האם אדם שנפטר רואה ומרגיש את הלוויה של עצמו ורואה את המסע לוויה ואת האנשים שמגיעים ללוויה?
2. מה קורה בעצם לאדם שמתאבד? לאן הוא מגיע? מה קורה לנשמה שלו? והאם הוא מגיע בסוף לעולם הבא?
תודה.

תשובה:

שלום וברכה

קראתי בצער ובכאב את שאלתך. כל מקרה כזה קורע את הלב, הוא מעיד על יסורי הנפש שקדמו לאותו מעשה נורא, ומספר לנו שבמקרה הזה יסורי נפש אלו הביאו את הסובל למקום הכי גרוע, וחיים צעירים נגדעו בעודם באיבם, וזה כואב עד מאוד. מכל מקרה כזה יש לנו ללמוד לשים לב סביבנו, אם רואים אדם שסובל, לנסות לסייע, לכוון ולהדריך לטיפול מקצועי, לפעמים ניתן להציל חיים. קשה מאוד להבחין בכך לפעמים, אבל אם יש חשש למסוכנות, יש להביא את האדם לטיפול נכון.

המבט שלנו על אדם שמאבד עצמו לדעת הוא מאוד מורכב, שכן מחד גיסא, התורה רואה מעשה כזה בחומרה רבה, עד שבאופן עקרוני כלל לא מתאבלים על אדם שנטל נפשו בכפו, מאידך כבר הורה החתם סופר וכן ההנהגה המקובלת, נקבע, שכאשר הדבר הזה בא מתוך מצב נפשי קשה, וחוסר שיקול הדעת, כי במצב כזה אין שיקול הדעת, יש להתאבל כרגיל ולנהוג בכל המנהגים הרגילים בכל נפטר. רק אדם שבשיקול דעת נוטל נפשו, כדי להמנע מזיקנה או מחולי העומד לבוא עליו, הוא בכלל העונשים החמורים שנאמרו בענין המאבד עצמו לדעת.

לכן, ככל שמדובר באדם שמחמת דכאון עשה מה שעשה, יש לו חלק לעולם הבא, ויש להשתדל בעילוי נשמתו בתפילות חיזוק במצוות ומעשים טובים, כדי לתת מנוחה לנפשו הדוויה. כל אדם לאחר מותו צריך כפרה על חטאו, אבל לבסוף יבוא בשלום למקום מנוחתו.

אינני חושב שהוא יודע מי נמצא בהלוויתו, אינני גם רואה בזה ענין חשוב כל כך, הוא נמצא כרגע במקום אחר בו כל המבט על החיים ועל העולם שונה לגמרי, כל מה שמטריד אותנו בעולם הזה, יחסי חברה, כסף הנאות הישגים כבוד, כל זה בעיניו אפילו לא כקליפת השום ואינו מוצא בהם ענין לענות בו, הדבר היחיד הקיים מבחינתו זה המצוות שעשה, הכפרה שצריך לעבור ותו לא.

שיהיו בשורות טובות ישועות ונחמות, והחי יתן אל ליבו לאסוף זכויות בעולם הזה, ולעבוד את ה' בשמחה.

מקורות:

ראה כאן מאמר רחב בענין זה.