שאלה:
שלום הרבנים, רציתי לשאול בנושא שמאוד מעסיק אותי, ואשמח לעצה בעניין.
אני מרגישה כל הזמן שאני לא עושה מספיק בעבודת ה', ז"א אני תמיד מרגישה סוג של אשמה או פספוס כשאני עוסקת בשטויות כשבאותו זמן הייתי יכולה לעסוק במשהו יותר טוב כמו לקרוא תהילים למשל. אני מבינה שאין מצב של ביטול תורה אצל נשים אבל אני רוצה להיות טובה בעיני ה' ולעשות מעבר למה שאני מחויבת… יש את הקולות בראש שאומרים לי "אם היית צדיקה היית עושה כך וכך עכשיו וכ'ו"… גם שמעתי לא מזמן על רבנית שהייתה מסיימת שלושה ספרי תהילים ביום! אני מבינה שאני לא אמורה להציב מטרות בלתי אפשריות בפני עצמי אבל מצד שני באנו לכאן כדי לאסוף מצוות ומעשים טובים ואני שואפת פשוט להיות טובה בעיני ה' ואני מרגישה שאני ממש רחוקה מזה…(לב יודע מרת נפשו) וזה קצת מעציב אותי. השאלה היא האם זה מצב בריא שמעודד אותי להשתפר או שאני צריכה לשנות את זה.
מודה לרב העונה מראש
תשובה:
הדבר הכי חשוב הוא עבודת ה' מתוך שמחה, לחץ כזה כמו שאת מתארת הוא עצת היצר הרע!! מותר לך ליהנות קצת בחיים ולנוח והכל בסדר… תעשי את הטוב והישר בעיני ה' בשמחה ובמנחת הנפש בלי להיות לחוצה, זה לא בריא.
בהצלחה
תודה על השאלה ותודה על התשובה זה היה במקום בשבילי כרגע לקרוא את התשובה לשאלה שחיפשתי עליה תשובה מלא זמן. תודה!
תמשיכי בדרכך הטובה והמיוחדת, שבת שלום.
השאר תגובה