שאלה:
רציתי לשאול שאלה שטיפה אולי לא קשורה להלכה דווקא.
שמעתי דרשה של רב מפורסם שהוא אמר ככה"אדם בריא זה מבורא עולם אדם חולה זה מבורא עולם יש סוכר(מחלת הסכרת)ממנו אין סוכרת(מחלת הסכרת)זה גם ממנו.אני רק שאלה:אם אדם אוכל באופן קבוע מאכלים לא בריאים,זה לא הוא הביא על עצמו את מחלת הסכרת?למה אותו רב גדול התכוון באומרו?
תשובה:
הרב אמר משהו נכון אבל בצורה לא מדוייקת, קצת הקצין את הדברים… ודאי חובה על האדם לאכול בריא ולמנוע עצמו ממחלות בכל אופני ההשתדלות במקובלים, והרמב"ם הקדיש על כך פרקים שלמים בספרו שהוא ספר הלכה מובהק [מענה למה שכתבת שזו לא שאלה הלכתית, זה דוקא שאלה הלכתית, יש חובה הלכתית לשמור על הגוף כדברי הרמב"ם בהל' דעות], הרי התורה מצווה אותנו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, וכן אמרו בגמרא "צינים ופחים בידי אדם" כלומר אדם שיצא בחורף ללא לבוש מתאים והצטנן הוא גרם לעצמו וזו לא גזירת שמים… לכן חלילה להזניח את השמירה על הבריאות.
יחד עם זאת אנחנו מכירים הרבה אנשים שמרו על הבריאות וחלו ואחרים שלא שמרו וחיים, וכן יש מחלות שאינן קשורות בדוקא לשמירה על הבריאות, כלומר חובה לדעת שכל ההשתדלות זה דבר נכון אבל גם הרבה פעמים נגזר על אדם לטוב ולמוטב ומה שנגזר יתקיים, ההשתדלות היא חלק מהחיוב שלנו ומסייעת כשאין גזירת שמים, אבל מה שנגזר על אדם יקרה.
כתבתי כאן באופן כללי מאוד, יש עוד נידונים מעמיקים יותר בים גדולי חכמי הדורות בכל הנוגע להגדרה של השגחה פרטית, מי זכאי שההנהגה איתו תהיה למעלה מן הטבע ומי ההנהגה איתו היא טבעית, ראה למשל ברבינו בחיי בפרשת וירא שרק צדיקים ההנהגה הקבועה איתם היא מחוץ לגדר הטבע אבל שאר בני אדם יהיו מושפעים לגמרי מהטבע ורק על ידי גזירה מסיבה מסויימת לטוב ולמוטב ישתנה הטבע עבורם.
