בני זוג שהתגרשו וככל הנראה קיימו אח"כ יחסי אישות

ראה בביאור הגר״א ריש סימן כ״ו ובסימן קמ״ט. וסתירה בב״ש בסימן כ״ו ובסימן קמ״ט. ובבית מאיר באחד מהסימנים הנ״ל נתקשה בזה. ע״ע בשו״ת חוט המשולש מאת מופת הדור הגר״ח מוולוזין (הובא בספר בנין של שמחה (אברהם שמחה) בסוף הספר (ד״ה והן הן דברי הרא״ה), כתב שם דאין מי שיחלוק על הרא״ה בדין זה.

אולם ראה בתומים [הובא בפ״ת סימן מ״ב] תמה על היסוד ידיעה בלא ראייה וטענתו משום בקידושין וגיטין ״גזירת מלך שצריך עדים״ ובעל קצות החושן יישב בטוב טעם לפי מ״ש הר״ן בגיטין בשיטת הרי״ף ורמב״ם דלר״א עידי מסירה וגם עידי חתימה, אין הכונה משום דעידי חתימה כרתי אלא כל שיש עדים בחתימה כמו שמעידים בשעת המסירה עיי״ש ואכמ״ל.