שאלה:
בס״ד
איך מחשבים על פי ההלכה היהודית דמי מזונות עבור ילד בגיל 6 הגר אצל אימו לאחר גירושים
ואיך קובעים הסדרי שהות הסכם וכו על פי ההלכה היהודית
תשובה:
שלום רב,
ראשית לגבי עצם חובת האב לזון את בנו:
כיום, האב חייב במזונות בנו עד הגיעו לגיל 18. אלא שחיוב זה מורכב משני סיבות. עד גיל 6 החיוב הוא משום תקנת חכמים שתיקנו שהאב חייב במזונות בנו, לאחר מכן אין הוא חייב במזונותיו. אלא שמבואר בשו"ע כי מאחר שאין לבן כדי לכלכל את עצמו הרי חייבים לפרנסו מדין צדקה, ועל האב מוטל החיוב הזה לפני כולם. (ובתקנות הרבנות הראשית למסד חיוב זה עד גיל 18).
כשמעניינים בגדרי החיוב מוצאים כי אין גדר החיוב עד גיל 6 שהוא מחקנת חכמים דומה לגדר החיוב לאחר גיל 6 שהוא מדין צדקה.
החיוב עד גיל 6 הוא חיוב של האב כלפי בנו, חז"ל קבעו שהוא חייב לבנו, ולכן בנו הוא זה שחיכול לתבוע אותו, כי החיוב הוא כלפיו. אבל החיוב משום צדקה אינו חיוב של האב כלפי הבן. אלא מוטל על האב חיוב מצות צדקה, והבי"ד הם אלו שכופין אותו כשם שהם כופין על המצוות, אבל זה לא חיוב ממוני כלפי הבן.
עי' בספר עזר משפט (סי' א') שכתב כן: "אולם יש הבדל בגדרי החיוב, אם החיוב הוא משום צדקה או משום תקנת מזונות, כי אם החיוב הוא משום תקנת מזונות, התקנה היא שאב חייב לתת לבנו למזונותיו, פירוש שהאב חייב חוב לבנו".
"אבל אם החיוב הוא משום צדקה, האמוד לצדקה חייב לתת, אבל זהו חיוב המוטל עליו, אבל אין הוא חייב למקבל, היינו שאין למקבל חוב אצלו. וגם אם המקבל הוא אדם שהחייב מחוייב לתת לו צדקה במיוחד, כגון אב לבן כמבואר, אין פירושו של דבר שהאב מחוייב איזה חוב ממון לבן, אלא מוטל על האב חיוב כללי של צדקה, שהוא מחוייב לתת, מבלי שיהיה איזה בעל חוב שהוא חייב חוב לו, ובחוב כללי זה ישנם סידרי קדימה, למי צריכים להקדים לתת, ועל מי מקדימין להטיל, ולפי סדר זה על האב להקדים את בנו לגבי אדם אחר, ומטילין על האב לתת לבנו יותר משאר החייבים לתת. אבל אין הוא חייב חוב לבנו".
נמצא שגדר החיוב מדין צדקה הוא רק מדין כופין על המצוות. אבל אם נמצא מקרה שהאב אינו חייב במצות צדקה, לא נוכל לכפות אותו ולחייב אותו לזון את בנו.
אולם לעצם השאלה כיצד קובעים את גובה המזונות זה בהתאם לצורך וליכולת – כך נהוג מקדמת דנא בבתי הדין.
