שאלה:
שלום כבוד הרב,
אמא שלי ואני לא מסתדרות כבר מילדות.
הוריי התגרשו ומאז לאימי יש יחס עוין כלפיי, מפני שלדבריה אני מזכירה לה את אבי…
שהייתי בת 12 היה לה בן זוג שהיה פוגע בה ונפרד ממנה מס פעמים, ומכיוון שהיה קשה לי לראותה נפגעת ובוכה בגללו הייתי מתנהגת אליו בזלזול. מאז היא נוטרת לי טינה ומאשימה אותי בכך שנפרדו (כיום אני בת 21)
בנוסף לפני כחודש אימי רבה איתי, הרימה עליי יד, זרקה את כל בגדיי מהארון וסילקה אותי מהבית…
תוך כדי שהיא אומרת משפטים כמו:"הלוואי שתמותי" "שלא תתחתני" "שלא תביאי ילדים לעולם" ועוד…
כמה שניסיתי לדבר לליבה ולנסות לפתור את הדברים בכל דרך, לא הצלחתי לשנות את יחסה כלפיי דבר זה גורם לי צער גדול מאוד.
מצד אחד היא גם אבססיבית נגדי ומצד שני היא מקללת אותי ומקפידה עליי השאלה היא האם בנסיבות אלה ההקפדה שלה יכולה לפגוע בי בעתיד?
תשובה:
שלום וברכה
המצב שאת מתארת נשמע נורא ואיום, אינני מצוי כמובן בפרטים אבל נראה שאמך סובלת מאוד ומשליכה זאת עליך, אין מה לחשוש מההקפדה אבל בהחלט יש לעשות הכל כדי להרגיע את המצב ולהביאו לכך שתוכלו לכבד אותה ולשמח אותה. כדאי לשקול לערב אדם בעל סמכות שהיא מעריכה מהמשפחה או מהקהילה, וגם לזכור מה שאמרו חז"ל שלא מרצים אדם בשעת כעסו, אם זה לא הולך עכשיו והיא עדיין מאוד כעוסה, יש לתת לדברים להרגע מעט ואז לנסות שוב.
העיקר לא לשכוח לכבד ולכבד ולנסות לאהוב כמה שיותר.
בשורות טובות.
