שאלה:
מאחר ורוב הפוסקים פקפקו בדין בעלות על דבר רוחני ברצוני לברר אצל מעלת כבוד הדיינין הגאונים האם לבד בבעיה מוסרית[ שאיני מזלזל בה ח"ו] ישנה איסור כלשהו להעתיק דיסקים ותוכנות
תשובה:
שלום וברכה,
איני יודע מדוע החלטת שרוב הפוסקים סוברים שאין בעלות על קניין רוחני. בשו"ת שואל ומשיב מהדורא א ח"א סימן מד פשוט לו שיש בעלות על המצאה חדשה. ומרן הרב אלישיב נקט כן בפשיטות, ולכן אסר להפר זכויות יוצרים. הגאון הרב שפרן ועוד פוסקים גם סוברים שיש בעלות. יש פוסקים אחרים שאסור מדין יורד לאומנותו של חברו. ויש פוסקים שסוברים שמדין נהנה יצטרך לשלם על העתקת התוכנה.
ראה בהרחבה בספר משנת היוצר, או בספר עמק המשפט. ראה עוד מאמר של הגאון הרב שפרן בעלון המשפט גליון מספר 39.
בהצלחה.
אודות תשובתכם הברורה על איסור צריבת תוכנות, משמע מתוך הפסק, באופן חד משמעי שאין בנמצא שום פוסק, השולל את דין בעלות על דבר רוחני, מה גם שמצינו הרבה אחרונים,כמהרש"ם ועוד, המטילים דופי בענין זה, וכי למה אין שום התייחסות לדבריהם,אתמהה…….
בכבוד רב
שלום וברכה, משאלתך היה נראה שבעלות על דבר רוחני הינו דבר מפוקפק, לכן הצגתי לך את הצד השני.
הפוסקים בדורות הקודמים דנו באיסור הפרת דין זכויות יוצרים על המצאה שלו וחידושי תורה עצמיים נחלקו הפוסקים בהגדרת זכותו של הממציא או מחדש חידושי תורה יש מהם שפירשו שחשיב כבעלים והם:
א. השואל ומשיב ב. עמודי אש ג. מחנה חיים ד. אג”מ ה. הנציב בשו”ת משיב דבר
אמנם יש הסוברים שאין כאן מושג של בעלות ואין איסורו אלא משום השגת גבול א הקדמונים שהסכימו לספרו של רבינו אליהו בחור בשנת רעט’ ב. חידושי הרי”ם במכתב בשם רע”א ג. חתם סופר הרי”‘ם במכתב בשם רע”א ג. חתם סופר ד. ר’ מרדכי בענט ה. שערי דעה
וכמו כן ראה בהסכמות של הרמב"ם פרנקל, וש"ס רובינשטיין, ובמכתב שמפורסם בתקנון של פרוייט השו"ת, ועוד מקומות שגדולי הדורות כתבו שאסור להעתיק את הספרים – ושם דיברו על העתקה לצורך מסחר – וכל פוסק והטעם שלו.
וקשה לומר שהאיסור של הפרת זכויות יוצרים הוא רק איסור מוסרי בלבד. אתמהה…
ואוסיף נקודה למחשבה שיש לדון בה: שדברי הפוסקים בדורות הקודמים שכתבו שאין בעלות על קניין רוחני, אולי יש לומר שבזמנינו שהמסחר היום עובד הרבה על בעלות של המצאות תוכנות או פטנטים, והקניין הרוחני הוא דבר הנסחר בשוק, ניתן לומר שלכו"ע יש על זה בעלות. דהיינו: המושג של דבר שאין בו ממש השתנה במשך הדורות, וכיום שסוחרים בדבר שאין בו ממש, נעשה הדבר לדבר שיש בו ממש.
כמו כן במטבע דיגטלי, או בהעברה בנקאית מחשבון בנק של חבר לחשבון שלו, שלכאורה לא גוזל כלום, אך כיון שהעולם סובר שהשינוי מספרים שנעשה בחשבון החבר, או המכירת מטבע דיגילי הוא ממון ממש, יש לראותו כבעלות ממשית, ויש בזה איסור גזל של "ויגזול את החנית" הדברים נכתבו לעורר, כיון ששמעתי מרבנים חשובים דברים הפוכים, ולא נראה לי דבריהם.
בהצלחה.
נפתלי בן חיים
השאר תגובה