שלום וברכה כבוד הרב
יוצא לי להיתקל במקרים שאבא שלי אומר דבר אחד, ואני יודע שהוא טועה, אפילו בעניינים גשמיים כמו סתם דוגמה שהמצאתי: המחבת הזה בנוי משני חלקים, ואני יודע ששלוש.
האם אסור לי לתקן ובכך לסתור את דבריו?
ואם מותר – האם אני חייב להגיד לו שהוא טועה? אולי בשביל לחסוך ממנו צער עתידי ח"ו, אם הוא יגיד דבר שהוא חושב לנכון למישהו אחר, והמישהו האחר יגיד לו שזה לא נכון.
תודה רבה כבוד הרב
תשובה:
שלום רב
אכן אסור לאדם לסתור את דברי אביו וגם לא להצדיקם, כלומר לומר "נראים דברי אבא", גם זה לא דרך כבוד כאילו אבא צריך את האישור שלך. הדרך לתקן הוא בלשון שאלה, האם לא הראת לי פעם כך וכך? מקור דין זה בשו"ע סי' רמ סעי' ב.
אולם חובה לזכור שאב ואם יכולים למחול על כבודם, כמבואר בשו"ע שם סעי' יט, לכן אם ההתפתלויות הללו רק ירגיזו את אבא [תגיד כבר תכלס' מה אתה רוצה…] תדבר כדרך כל הארץ.
אין צורך לתקן את אבא בכל דבר, לא מדובר בעוגמת נפש של ממש.
בהצלחה.
תודה רבה כבוד הרב :)
הייתי רוצה להוסיף דוגמה נוספת שתעזור לי עוד יותר להבין בע"ה
מה שכבוד הרב אמר: " הדרך לתקן הוא בלשון שאלה, האם לא הראת לי פעם כך וכך? מקור דין זה בשו”ע סי’ רמ סעי’ ב."
נגיד הוא אומר דבר מסוים ואני רוצה לתקן, אני יכול גם להשתמש בניסוח של "האם לא אמרת לי בעבר שזה כך?". נראה לי שמה שכבוד הרב אמר "הראת" יותר מתאים, רק מוודא אם גם כך מותר.
תודה רבה רבה כבוד הרב ושבת שלום ומבורך
מצויין. העיקר שלא לסתור את דבריו ולומר לו "לא נכון, המציאות הפוכה".
אז איך הדרך לעשות זאת שלא בפני ההורה כשמדברים עם מישהו ורוצים לאמר לו שההורה טועה במשהו במילי דעלמא.זה מאד נפוץ כגון בשיחות עם האשה
בדרך כבוד. אני חושב שלנו כדאי… וכדומה.
במחילה אך עדיין לא ברור.ומה אם שואלים במפורש: לפי מה שאתה אומר יוצא אם כן שההורה שלך טועה?
אין בעיה בכך שהאב טועה, הבעיה כשזה נאמר בדרך ניצוח ובאופן שאינו מכובד.
השאר תגובה