האם לאחר גיור של גויה יש זמן המתנה מרגע אישורה כיהודיה ועד לרגע בו היא יכולה להתחתן עם יהודי?
כמו כן, האם יש דין שקובע שאם התגיירה היא חייבת להתחתן עם היהודי במידה והם גרים יחד?
בנוסף- האם תהליך הגיור שלה חייב לכלול גם את בן זוגה היהודי, כלומר שגם הוא יגיע לשיעורי תורה בכל תקופת הלמידה.
תודה
תשובה:
שלום רב,
א. כן. צריך ג' חודשי בהחנה גם בגיורת שהתגיירה. ואפילו בגר וגיורת שהתגיירו ביחד צריכים להפרד לשלשה חודשים בכדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.
ב. אין דין שהיא צריכה להתחתן דווקא עם אותו אדם להיפך, יש דין שאסור לאותו אדם להתחתן איתה, אולם היום נוהגים להקל בכל מכמה טעמים, וראה במקורות.
מקורות:
א. שו"ע סי' יג סעי' ה'.
ב. ביבמות כד,ב מבואר הנטען על הנכרית והתגיירה אסור לו להתחתן איתה, כלומר, אפילו אם אין ודאות שהיא זינתה איתו, אלא רק רינון, או עדי כיעור, כבר אסור לו להתחתן איתה לכתחילה, אולם אם הם כבר התחתנו, אין עליו חובה להוציאה.
ואמר רב אסי שם הטעם, שלא יכנוס לכתחלה שכתוב הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך. ופירש רש"י, שבעקבות נישואין אלו יטענו שאכן היא זינתה איתו בעודה גויה. אולם הרשב"א בתשובותיו ח"א סי אלף רה מסביר את המושג לזות שפתים כי יש חשש שמא יאמרו שלא נתגיירה לשם שמים אלא כדי שתנשא לזה א"כ לפי רש"י אין כאן איסור דדוקא אם לא ידוע שבא עליה ואינו מודה בדבר יש לזות שפתים אבל לא כאשר הם גרים יחד בפרהסיא.
בנוסף, יש ענין של גירות לשם אישות, שלכתחילה לא מקבלים אותם אם הגיור הוא לשם אישות. אולם גם על כך לא מקפידים היום כל כך, בפרט במקום שיש חשש למכשול יותר גדול, כשהיא תשאר גויה. ובפרט שהם כבר התחתנו בנישואין אזרחיים כמש"כ בשו"ת שרידי אש (אבה"ע סי' נ') משום שאם הם כבר נישואין ממילא, הנישואין אינם לשם אישות. וכעין זה הביא בשם הדברי חיים אבה"ע סי' ל'.
נוהגים להקל שלא להצריך ג"ח הבחנה – כל עוד שלא היתה נשואה בגיותה (עיין בשו"ע סי' יג סע"ה, ובב"ש סק"ז).
מן הסתם לא שמת לב שהשאלה מדברת על זוג שחיים ביחד כבר תקופה ארוכה כגוז נשוי לכל דבר. כך שאין ספק שצריך ג' חדשי הבחנה.
השאר תגובה