שלום עלכם
1.אים יחדתי אבן לפני השבת לצורך מעצור לדלת האים מותר לי להשתמש באבן לצרכים
אחרים כגון : לפצח אגוזים או מכסה לסיר וכו' 2. האים לגבי הנושא הזה משנה לשבת אחת או לעולם 3. האים צריך מחשבה או מעשה או דיבור בנושא זה
תבוא עלכם ברכה תודה רבה אלעזר בן שלום
תשובה:
א דבר מוקצה שבני אדם רגילים לייחדו לשימוש זה נחלקו הראשונים אם צריך לייחדו לשימוש זה לעולם או שדי לייחדו לשימוש זה לשבת אחת. ולהלכה כתב המשנ"ב, שבמקום הצורך יש לסמוך ולהקל בייחוד לשבת אחת
ב אם אין בני אדם רגילים לייחד את דבר המוקצה לשימוש הזה אין מועיל בזה ייחוד המוקצה לשבת אחת אלא צריך לייחדו לשימוש זה לעולם, ואם עשה כן מועיל הייחוד ומעתה יש לחפץ זה תורת כלי, ומותר לטלטל אותו גם לצרכים אחרים.
מקורות:
עיקר דין זה מבואר בשו"ע סי' ש"ח סכ"ב. והנה הראשונים נחלקו אם אפשר להכין חפץ לשימוש על ידי מחשבה גרידא, או שצריך שיעשה תיקון בגופו של החפץ כדי ליתן לו תורת כלי: דעת הרא"ש פ"ד סי' ח' וסי"ז סי' ח' שדי במחשבה גרידא, ודעת רמב"ן והר"ן בדף קכה קכו שצריך שיעשה תיקון בגופו של חפץ .
לדעת הר"ן, גם אם השתמש בחפץ פעם אחת מבעוד יום הרי זה מועיל ליתן לו תורת כלי , אף אם לא עשה מעשה בגופו של החפץ.
אמנם מחלוקת זו נאמרה רק בחפצים שנצרך לעשות בהם איזה תיקון בגוף הכלי כדי שיתאים לשימוש שהם נועדים לו, אבל בחפצים שלא נצרך בהם שום תיקון בגופם [כמו אבן לדלת] מודים גם הרמב"ן והר"ן שמועילה מחשבה להוציאם מתורת מוקצה.
ולענין מעשה יש מבוכה בפסקי השו"ע בזה עיין שו"ע סי' ש"ח ס"י שפסק לגבי כיסוי הכלים כרבי יוחנן שצריך תיקון בגופו של החפץ ובסכ"ב משמע לכאורה שנקט לעיקר שדי במחשבה וע"ע בשו"ע בסי' שי"ג ס"א גבי פקק החלק שפסק כהרא"ש שדי במחשבה וע"ע במשנ"ב שם ס"ק מ"ה שדי במחשבה ולכן סתמנו למעלה כפסק הרמ"א והמשנ"ב בדין זה.
