שאלה:
מעשה שהיה כך היה:
בשבת בבוקר נכנסתי לביהמ"ד, וראיתי מים דולפים ברציפות מן המזגן יישר על מדפי הספרים, וכבר היו ספוגים כמה ספרים. מיד הוצאתי הספרים שכבר ניזוקו אבל במקום להוציא כל הספרים מן הארון לקחתי כלי נטילת ידים ושמתי על אדן החלון וכך התחיל המים לטפטף לתוך הכלי. מיד לאחר מכן נזכרתי ההלכה של 'ביטול כלי מהיכנו' והצטערתי מאד, ולא היה שם רב לשאול, אז בינותי בספרים ויצא לי ג' היתרים למעשה שעשיתי.
א] בגלל פסידא דהספרים והארון
ב] הכלי לא ישאר שם כל השבת אלא בטלטול כלאחר יד אפשר להעבירו ולשפוך המים ואז יחזור הכלי להיתרו הראשון
ג] אינו צריך למים המטפטף, (בניגוד לשמן המטפטף או ביצה שנולדה)
עכשיו אני פונה להרבנים לשאול, האם הנ"ל אמת, ומה הדין למעשה ? ייש"כ
תשובה:
אכן יש בענין זה חשש מצד ביטול כלי מהיכנו, אלא שיש עצה לשים בכלי דבר היתר שאינו מתקלקל מהמים וכך הכלי יהיה מותר בטלטול מחמתו.
כמו כן, אם זה נמצא במקום שהכלי יפריע אחר כך ויחשב ליכלוך עד כדי שיהיה מותר לפנותו מצד גרף של רעי, גם כן לא נחשב ביטול כלי מהיכנו. כיון שיהיה מותר בשבת לפנות את המים.
מקורות:
שש"כ פרק יג סעי' לט.
