קידוש בשבת עם מזונות

שאלה:

שלום רב ,
אני נוהג ב"ה להתפלל בנץ בשבת, לאחר התפילה אני מגיע מוקדם הביתה, עושה קידוש על היין , אוכל עוגות עם כוס קפה.
לאחר מכן, אני הולך לישון ובערך בשעה 12-13 אני קם, עושים נטילת ידיים ויושבים לאכול סעודת שניה.
1. האם זה תקין? או שדווקא הקידוש מוקדם בבוקר נחשב כסעודה?
2. האם יש עניין להקדים את הסעודה לפני מחצית היום? או שהקידוש המוקדם נחשב היה כקידוש במקום סעודה? (ברגע ששתיתי רביעית יין או אכלתי מספיק מזונות).
3.האם כשאני קם ועושים סעודה, יש לעשות שוב קידוש לפני הנטילה?

תשובה:

שלום וברכה

אין בכך בעיה, כיון שאתה לא בצום, הקידוש לא יחשב כסעודה כיון שלא נעשה על הפת, ולכן יש לזכור מלבד הסעודה בצהריים לעשות גם סעודה שלישית לפני השקיעה, לפעמים זה קשה כשאוכלים בצהריים מאוחר, בפרט בחורף.

לדעת רוב הפוסקים קידוש על מיני מזונות נחשב קידוש במקום סעודה ואין צורך לקדש שוב, לדעת הגר"א קידוש במקום סעודה הוא דוקא על הפת ולדבריו כלל לא ניתן לקדש בבוקר עם מזונות, מלבד מה שמי שכבר עשה זאת חייב לקדש שנית, אלא שמנהג רוב העולם אינו כדבריו.

מקורות:

בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע  סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.