בסיס לבסיס לדבר האסור בשבת

שאלה:

שלום הרב.
האם בסיס לבסיס לדבר האסור (לדוגמא: נרות שבת על מגש, והמגש מונח על השולחן) מוקצה גם הוא? תודה!

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך שאלת חכם, ואכן הנושא מעט מורכב, יש בו שני נדונים שונים:

לענין השאלה האם יש בסיס לבסיס, אין ספק בכך וגם השלחן יחשב בסיס ולא רק המגש.

אלא שכאן זה תלוי מה הוא המגש ולמה הוא מיועד: אם מדובר במגש שמיועד רק לנרות בדרך כלל, אזי השלחן ודאי נחשב בסיס לו ולנרות. אבל אם מדובר במגש שמשמש גם לחפצי היתר, הגם שעכשיו יש עליו רק נרות, נחלקו בכך הדעות – לדעת החיי אדם הובא במשנה ברורה סי' שי ס"ק לא השולחן מותר בטלטול, משום שהוא נחשב כבסיס לדבר האסור והמותר [דבריו אמורים לגבי שולחן שיש בו מגירה שיש בה מעות, שכיון שהמגירה בדרך כלל מיועדת גם לחפצי היתר, הגם שעכשיו יש בה רק מעות, היא נחשבת חפץ של היתר ונמצא שהשולחן הוא בסיס לדבר האסור – המעות והמותר – המגירה ומותר לטלטלו]. אולם בשו"ע הרב שם סעי' טו ובדרך החיים שם חלקו על החיי אדם, וסברו שהואיל והמגירה נחשבת בסיס לדבר האסור והיא אסורה עכשיו בטלטול, ממילא היא נחשבת חפץ של מוקצה עתה, והשולחן שבסיס לה, נחשב כבסיס לדבר האסור.

ויסוד המחלוקת בזה הוא בגדר דין בסיס, האם הוא איסור מוקצה עצמי – שניתן גם להיות בסיס לו, או שהוא מוקצה רק מחמת העליון, ולכן לעולם ההתחשבות היא רק בחפץ העליון והאילו השולחן הוא בסיס לדבר האסור והמותר.

להלכה החמיר באגרות משה או"ח ח"ג סי' נא שהשולחן נחשב בסיס, וכך המנהג.

לגבי המפה יש שוב מחלוקת, במשנה ברורה סי' שט ס"ק יח מבואר שהיא נקראת כעין בסיס אקראי כיון שאין בה תועלת להחזקת ושימוש המוקצה, ואף שיש שהחמירו גם בבסיס אקראי בשעת הצורך יש להקל [כשגוי הסיר את הנרות וכדומה] ויש חולקים ראה אגרות משה או"ח ח"ד סי' עג שהחמיר בזה, לדבריו נדונם של הט"ז ועוד היה לפי מנהג שהיו שתי מפות על השולחן, התחתונה עיקרית והעליונה אקראית לכיסוי החלות, ראה שם בדבריו.

גם בדעת האוסרים לגבי המפה יש דיון האם כולה אסורה או רק החלק שתחת הנרות, הט"ז בתחילת סי' שט מחמיר שכולה אסורה, ואילו הפרי מגדים שם סבר שרק מה שתחת הנרות, ונפק"מ שמותר לקפל את צידה השני.