סתירת תבנית אלומיניום / קילוף עור הדג בשבת / טלטול פח אשפה לשולחן בשבת

שאלה:

1 האם מותר לאשה בשבת לשים שקף vcf (למניעת הריון)

2 האם מותר בשבת לקפל תבניות אלומניום לאחר שימושם או שזה סותר

3 האם מותר בשבת להוריד את העור מהדג תוך כדי האכילה

4 האם מותר בשבת להביא את הפח אשפה ליד השולחן כדי להכניס לתוכו פסולת

סליחה על הטירחה וישר כח גדול

תשובה:

שלום וברכה

1. מותר.

2. נראה שקיפול קל באופן שניתן לתקן בקלות, לא יחשב כסתירת כלי, אבל לקמט ממש באופן שהיא מתקלקלת אסור משום סותר. ואף שהוא מוסתקי, דבר שרגילים להשתמש בו שימוש חוזר חששו לקלקולו, כדברי החזון איש הידועים על קופסת שימורים [בזמנו שהיו משתמשים בה שוב].

3. כאשר יש עור על פני כולו וקשה לאכול בלי לקלף, יש לצדד שמותר לעשות זאת בסמוך לאכילה כמו בקילוף פירות. ראה ארחות שבת פרק ג סעי' צג.

כמו כן, מי שאינו מאוד מדקדק אוכל את המושט עם העור שהוא מאוד דק וראוי לאכילה, אין בזה חשש בורר לכאורה, וכך כתב בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד בורר אות סח אפילו לגבי עור של עוף, וכל שכן במושט, אף שזה כאמור תלוי קצת במנהג העולם.

4. אם הפח ריק מאשפה, והוא רחוץ, מותר להביאו לשולחן, ולאחר מכן להוציאו כשהוא מלא באשפה. אבל אם יש בו כבר אשפה או שאיננו נקי, יש להחמיר שלא לטלטלו לשולחן, אלא יביא האשפה אל הפח. אבל אם אינו מטלטלו בידו אלא ברגלו אפשר להקל.

שורש הנידון הוא, אם כשהותר לטלטל גרף של רעי[1] אף שבעצם הוא מוקצה מחמת גופו ומחמת מיאוס, אלא שהתירו לטלטלו מחמת כבוד הבריות, אם התירו לטלטל רק את הדבר המאוס עצמו[2], או שמחמת זה התירו לטלטל כל מוקצה לצורך זה[3].

אבל בנידון שלנו, גם אם נאמר שמותר לטלטל מוקצה אחר לצורך הוצאת הגרף של רעי, יש סברא להחמיר, כיון שאילו היה לוקח את האשפה לפח היה מטלטל רק פעם אחת, וכעת כשמביא הפח אל השולחן, ולאחר מכן מוציאו, עושה הוא טלטול כפול ומיותר. ולכן יש להחמיר[4].

אבל אם הפח ריק ונקי, אין לו דין של גרף של רעי[5], ומותר להביאו אל השולחן[6], ולאחר מכן מותר גם להוציאו חזרה, מדין גרף של רעי.

וכל זה כשמטלטל הפח בידים, אבל אם מטלטלו ברגלו אפשר להקל לפי שהוא טלטול מן הצד[7].

[1] מקור הדין הוא במסכת שבת (קכד.) ומסכת ביצה (לו.), שו"ע או"ח סי' שח סל"ד.

[2] שאמרו שאינו מוקצה, וכן ביאר החזון איש (סי' מח סק"י) שנתנו לו דין של כלי שמלאכתו להיתר. כיון שהדרך שמסלקים אותו מפני הכבוד.

[3] בהר צבי ח"א סי' קצו נסתפק בזה, לענין מנורת לוקס שנכבתה בליל ש"ק, ומכיון שהאור כבה נוטף הנפט ע"ג השלחן, אם מותר לסתום ע"י סיבוב הבורג. ומכיון שהנפט עושה וגורם לו ריח רע, א"כ הרי זה גרף של רעי ומותר לטלטלו. ונסתפק אם הותר לטלטל גם את הבורג לצורך זה. וראה גם בשמירת שבת כהלכתה (פרק כב הערה קכד) שגם הגרש"ז אויערבך נסתפק זה, ונוטה להקל.

[4] ראה ארחות שבת (פרק יט אות שמ ובהערה תקה). אמנם לפי זה, אם כשמביא הפח אל השוחן יחסוך בזה טלטול, כגון, שיש לו הרבה פסולת על השולחן, ואם יצטרך להוליכו לפח האשפה יצטרך לילך ולטלטל כמה פעמים, ועל ידי שיביא הפח אל השולחן יטלטל בפעם אחת, יש להקל להביא הפח אל השולחן.

[5] כמבואר בשו"ע שם סל"ד, ובשמירת שבת כהלכתה שם סמ"ט. וראה בארחות שבת (פרק יט אות פח) שיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור, אבל כאן שהוא לצורך גופו מותר.

[6] וכן יש להקל כשהיה ריק בערב שבת, ובשבת הכניסו בו אשפה, ויש בו גם פסולת שראויה עדיין לאכילה, שאינה מוקצה. ואין הפח עצמו נעשה בסיס לדבר איסור. ארחות שבת (שם הערה תקו).

[7] לדעת המשנה ברורה (סי' שח ס"ק יג). אכן דעת החזון איש (או"ח סי' מז ס"ק יג) שאין זה טלטול מן הצד, אלא כשמזיזו דרך הילוכו, אבל כשעושה כן בכוונה הרי זה טלטול בגופו. וראה בשבט הלוי (ח"ח סי' מט וסי' נ אות ג) שיש להקל כדעת המשנה ברורה.