א. האם אחר הדלקת נרות שבת על מדף עם דלתות זכוכית, יכולה האשה לסגור הדלתות, או שנהיו חלק מבסיס לדבר האסור.
ב. מבוגר ההולך בכל יום אך ורק בהליכון (ובשבת גם ברה"ר) , ובדר"כ בשאר דברים לא סומך על העירוב כלל ולא מוציא ! האם יכול עקב שמחת בר מצוה לנכד, שיוליכו אותו בכסא גלגלים ע"י גוי לבית הכנסת ומה הדין בחזרה לסעודות השבת?
(האם הוא תרי דרבנן (שחי נושא את עצמו) במקום מצוה)
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
א. שאלתך זו אכן שאלה מרתקת, מצאתי שעסקו בזה מגדולי הרבנים ולמעשה לא מצאתי בזה היתר ברור, וננסה לפרט בקצרה: בס' נתיבי מועד שבת בסופו מביא ששאלה זו נשאל הגאון רבי יוסף ליברמן בעל משנת יוסף, והביא ארבעה טעמים להיתר: 1. כיון שהויטרינה מחוברת לקיר היא טפלה לבית כולו, וממילא לא שייך בזה דין בסיס. טענה זו נסתרת לכאורה מדברי המשנה ברורה בסי' רעז ס"ק ז שם מבואר שדלת הבית שקבוע בה נר אינה בסיס משום שהיא משמשת ככניסה לבית, ומשמע שלולי טעם זה היא היתה נאסרת בטילטול. 2. בפרי מגדים סי' רעט א"א ס"ק יד כתב שדין מיגו דאיתקצאי אינו חל בזמן תוספת שבת אלא בין השמשות. אף כאן יש לחלק, שכן מיגו דאיתקצאי תלוי בתחילת יום השבת, אולם דיון בסיסב בזמן התוספת לא גרע מבסיס באמצע שבת שאסור בטילטול כל עוד המוקצה עליו. 3. כיון שניתן להשאל על הקבלת שבת כמו כל נדר, לא שייך דין בסיס באותה שעה. אולם מדברי התוס' בדף קכח ע"א מבואר שזוהי סברא מיוחדת לענין דין ביטול כלי מהיכנו ולא לענין טילטול המוקצה בעצמו. ומכל מקום בסברא זו מודה לו אף בשמירת שבת כהלכתה פרק כב הערה יד בשם הגרש"ז אויערבך. וכנראה סברו שבסיס דומה בזה לביטול כלי מהיכנו. 4. בדין בסיס נאמר כלל שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, וגם כאן הויטרינה של הבעל ולא של האשה. סברא זו צ"ע שכן הבעל מעונין בהדלקת הנרות והיא עושה זאת בשליחותו. ורחוק לומר שהואיל והוא אינו מקבל עדיין שבת הוא מעונין במעשיה רק לחצאין. עד כאן. סוף דבר, מנהג העולם לסגור את הויטרינה אולם בטעןם הדבר יש כמה פיקפוקים.
עצה פשוטה יש בזה לאלו המברכות לאחר ההדלקה, לסגור את הדלת ואחר כך לברך.
ב. במקום שיש עירוב ניתן בהחלט להקל, שהרי הוא אינו מטלטל בעצמו אלא על ידי גוי, ומלבד שאיסור אמירה לגוי קלה יותר, מסתבר שלא קיבל על עצמו שלא להנות ממעשה כעין זה של גוי, ולענין זה לבטח הוא סומך על העירוב תמיד.
