שאלה:
נהגו העולם שלא להיזהר לגעת במשחקי תינוקות המשמיעים קול בשבת, וגם אם מחמירים שלא לטלטל לשם השמעת קול בהדיא, מ"מ לא מקפידים להיזהר שלא להזיז כלל, ואם המשחקים מפוזרים יכולים לאסוף לקופסה וכו'.
ולכאו' למה אין איסור השמעת קול כשיודע שודאי ישמיע קול.
תשובה:
שלום וברכה
צעצועים שעיקר השימוש בהם ועיקר יעודם הוא השמעת קול נגינה ושיר, הם מוקצה ככל כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל רק לצורך גופו ומקומו [מותר לפצח בהם אגוז או לשחק בלי השמעת קול, או להכניס לקופסה כדי להשתמש במקומם].
משחקים שעיקר יעודם השמעת קול אבל לא כל נגינה ושיר אלא סתם רעש, יש ספק בפוסקים אם דינם ככלי שמלאכתו לאסיור או להיתר. ובכל מקרה יטלטלם בנחת שלא ישמיעו קול. ראה ביאור הלכה שלח, א בשם הפרי מגדים, וראה שש"כ פרק טז הערה י סברא נוספת לקולא, שכיון שגם למחמירים בהשמעת קול כזה זה רק בגלל עובדין דחול, במשחק אינו נראה כעובדין דחול.
משחקים שעיקר יעודם אינו להשמעת קול אלא שגם זה אחד מהאופציות, דינם ככלי שמלאכתו להיתר ומותרים בטלטול ואסורים בהשמעת הקול.
באוניברסיטה לתינוק תלוי מעליו כל מיני צעצועים למינהם שיש בהם שמרעישים בעת מגע. כמו פעמון לדוגמה שמחובר לצעצוע. זה סתם רעש? מותר להזיז את האוניברסיטה בשבת?
זה סתם קול לכאורה והוא בכלל הספק הנ"ל. ויטלטל בנחת.
השאר תגובה