האם בקור של מינוס 15 ניתן לערוך את החופה מתחת לגג כשאין אפשרות אחרת?
תשובה:
נראה כי עקב מזג האויר הקיצוני ניתן להקל בזה לערוך תחת קורת גג, וראה במקורות.
מקורות:
מקור המנהג לערוך חופה תחת כיפת השמים הוא ברמ"א (אבה"ע סי' סא) "יש אומרים לעשות החופה תחת השמים, לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים". כלומר הרמ"א נקט "יש אומרים" ולא "נוהגים". וראה גם בשו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' צג שנשאל ע"י רב שנקרא לסדר קידושין במקום שעורכים חופה בבית הכנסת. והשיב לו:
"פשוט וברור שאף בלא חשש שיסלקוהו לא רק שרשאי לילך אלא אף שמחוייב לילך כי עליו מוטל לראות שיהיו הקידושין כדין התורה וגם מצד התחייבותו להקהל שזהו מהתחייבות הרב להקהל. וכן עושין רבנים גדולים וגאונים גם בנוא יארק שג"כ יש שעושין החופה בבתים והולכים לשם לסדר הקידושין וגם בשביל קריבות ומריעות. כי לעשות החופה תחת השמים הוא רק שנהגו לסימן ברכה ואין זה תקנת חכמים וגם לא מנהג מצד איזה דין וחשש איסור או ענין מצוה שיתחשב העובר על זה ועושה החופה בבית לעבריינא ולא עדיף מברכה שתקנו חז"ל לישא ברביעי כדי שתבעל בחמישי ומפורש ריש כתובות בתוס' דבשביל ברכה לא מיקרי עבריינא דהוא רק עצה טובה בעלמא וכ"ש מנהגים שהם רק לברכה שאין לזה מקור מחז"ל שודאי הם רק ענין עצה טובה ולא מיקרי עבריינא".
אולם בשו"ת חתם סופר (אבה"ע סי' צח)החמיר מאד בענין זה וכתב שאסור לשנות את המנהג ואין לערוך חופה בבית הכנסת, וכך כתבו אחריו רבין מהאחרונים, ראה בשו"ת אמרי ישר (ח"ב סי' קעח), וראה בשדי חמד (ח"ו מערכת חתן וכלה אות א' ד"ה ונראה מזה), שהביא: "אף גם זאת הראוני עתה בהמליץ (ירחון שזה לאור בתקופה זו) כתוב שבעיר וואזנעסענק פלך חערסון היה ריב על זה כי הרב אב"ד דשם יצ"ו אסר לעשות חופה בתוך בית הכנסת והיו מתנגדים להוראתו ושאלו בטליגראמה להרה"ג הגדול רבינו יצחק אלחנן ספעקטור אב"ד קאוונא זצ"ל, אם מותר לעשות חופה בבית הכנסת, והשיב על ידי הטליגראף כדברים האלה צריך לעשות חופה תחת כפת השמים. וכאשר באה תשובה זו חדל ריב ומדון כי גם המתנגדים הרכינו ראשם".
אולם נראה שעיקר החשיבות שהקפידו על המנהג היה בגלל שמנהג הגויים היה לעשות חתונה בבית תפילתם, ולכןו הקפידו לעשות כמנהג הרמ"א. כפי שנראה מדברי החת"ס והאמרי ישר. וכן כתב באגרות משה שם: "והחת"ס בסי' צ"ח נמי לא אמר שם לאיסור אלא כשהוא בכוונתם ללמוד מדרכי הגוים וגם בהן לא אמר שאסור אלא אמר עליהם ואשר לא חפץ בברכה ונרחק ממנו מתכוין ללמד מדרכי אומות העולם אשר לא נתברכו בכוכבים מזדווגים זיווגיהם בבית תפלתם יהיה כמותם, שלשון זה אינו איסור אלא שאין דעת חכמים נוחה מהם. וגם דבר זה מסתבר שלא כתב זה החת"ס אלא במקומו שהותחלו אז הרשעים שבשם רעפארמער נקראו לעקור כל מנהגי ישראל והרבה עיקרי תורה ובשביל זה רצו להנהיג לעשות בביהכ"נ ולשנות המנהג שעושים תחת השמים לכן כתב עליהם אשר לא חפץ בברכה אבל אם מה שאינו רוצה תחת השמים הוא שלא בכוונת רעפארם לא אמר זה. ולכן לא מצינו שיאמר זה על מי שנושא בסוף החדש שאינו חפץ בברכה ואדרבה הרי אף סימן ברכה שתקנו חז"ל ליכא בזמננו".
לכן, בזמנינו שהרבה עושים חופה תחת קורת גג כלומר הספרדים, אין זה נראה כחוקות הגויים וניתן יותר להקל בזה. וראה עוד בשו"ת אז נדברו (ח"ט סי' נה).
לכן טוב יהיה אם יכריז הרב כי הפעם החופה נעשית תחת קורת גג מחמת הקור העז השורר בחוץ, אולם בודאי שללא סיבה מיוחדת זו, אנו עושים כמנהג הרמ"א.
