שאלה:
שלום, זוג שחיו ביחד ועכשיו מתחתנים כהלכה, ואין כסף לטבעת. האם אפשר להשתמש בטבעת הישנה שלה, כמובן שהחתן יגביה ויקנה? ועד כמה יש להקפיד אם יש חריטות ואבנים?תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
מעיקר הדין אין בעיה לקחת את הטבעת שלה להגביה ולקנות אותה ואיתה לקדש.
כתב הרא"ש בקידושין (פ"א סי' כ' ובתשובה כלל לה סי' ב'). באשה שהשאילה טבעת לחתן כדי שיוכל לקדש את כלתו, אע"פ שאין היא יודעת כי צריך להקנות לחתן וכי אם היא רק השאילה את זה אין די בזה, בכל זאת אין חסרון משום שמן הסתם כוונתה לתת לו את הטבעת באופן המועיל ביותר כדי שיחולו הקידושין. ודין זה נפסק להלכה בשו"ע (אבה"ע סי' כח סעי' יט) ללא כל חולק. גם המפרשים במקום לא הביאו כל חולק בענין.
אמנם בתשובת הרשב"א (ח"ד סי' רעו, וח"ו סי' ב') חולק, הובא בשו"ת אבני נזר (אבה"ע סוף סי' קלו). וראה עוד בחידושי הרי"ם (שו"ת, אבה"ע סי' כ' שהרבה לתמוה על דברי הרא"ש). אלא שניתן להוכיח כי דברי הרשב"א נאמרו בדיוק על המקרה של הרא"ש, דהיינו כשאשה אחרת נותנת את הטבעת לחתן. אולם אם הכלה עצמה נותנת את הטבעת, לכאורה אפילו אם אין היא יודעת בבירור שצריך קנין. יש אומדנא שהיא מתכוונת להקנות. שהרי הרשב"א שם כתב לשואל כי חלוק דין זה מקידשה בגזל דידה (זאת אומרת גזל חפץ מהאשה ונתן לה את החפץ בתור קידושין שהיא מקודשת) הרי שבאשה המתקדשת בעצמה מסכים הרשב"א שיש אומדנא שמסכימה להקנות לו את הטבעת. בפרט כאשר אומרים לה בפירוש שהיא אמורה להקנות לו את זה לגמרי שאם לא כן, אין אפשרות התקדש בטבעת הזו.
לגבי השיבוץ וכו' זה מנהג וחומרא שאם אין לכם אפשרות לקנות טבעת חדשה פשוטה אפשר להשתמש בזה שהרי היא יודעת בעצמה בדיוק מה מכיל הטבעת הזו ואיתה היא מעוניינת להתקדש.
