לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
שלום וברכה
א. האם הדין שניתן לגבות מלווה בשטר מנכסים משועבדים (שנמכרו) נהוג גם בזמנינו, או שהיום יוצא קול על השיעבוד רק ע"י הערת אזהרה בטאבו?
ב. בני זוג שמכרו דירתם ואח"כ התגרשו ואין לבעל כסף לשלם כתובתה והאשה תובעת מהקונה את החצי דירה שקנה מבעלה, האם הוא יכול לטעון שכיון שבחוזה שגם האשה חתומה עליו כתוב שהמוכר מצהיר שהנכס נקי משיעבודים וכו' הרי שיש כאן הודאת בעל דין שהדירה אינה משועבדת לכתובה (ושמא מחלה על השיעבוד, או שהתפיס לה מטלטלין). או שחתימתה היתה רק על החלק שלה בדירה שאינו משועבד ולא על החלק של בעלה?
תשובה:
א. לדעת הגר"מ שפרן שליט"א אין אפשרות לגבות בזמנינו מנכסים משועבדים מבלי לרשום אצל רשם המשכונות.
ב. בנוסף לחתימה שהנכס נקי משיעבודים, עצם חלקה של האשה במכירה הוא וויתור על זכויותיה. אלא שהאשה יכולה לטעון "נחת רוח עשיתי לבעלי" ולמעשה תלוי בנסיבות.
מקורות:
א. דעת הגר"מ שפרן שליט"א שהדרישה שיהיה רישום בטאבו הוא בעצם מנהג קדום שלא יהיה תוקף לשטר, אלא אם כן נכתב על ידי סופר העיר. אבל קשה שחז"ל הצריכו שיוכלו לגבות כתובה מנכסים משועבדים (שו"ע אבן העזר סי' סו סעיף א), ואולי יש מקום לומר שרק סתם חוב יש להגביל אם לא נרשם ברשם המשכונות, משום שהציבור לא יודע, אבל לעניין כתובה כל אחד יודע שלכל גבר נשוי יש שעבוד כתובה. שהרי גם בחוקי המדינה יש זכויות לאשה על פי חוק יחסי ממון אף אם אין לה רישום בטאבו.
ב. עיין ברמ"א חו"מ סי' קמז סעיף ב לעניין אפוטרופוס שמכר שעדיין לא איבד את זכויותיו כבעל חוב, משמע שאם שותף מכר איבד את זכויותיו. דני טענת 'נחת רוח' עיין בשו"ע אבן העזר סי' צ סעיפים טז-יז
תודה רבה
שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה
למה שלא נאמר במצב של שטר חוב שלא נרשם ברשם או בהערת אזהרה הרי זה כויתור על הזכות גביה מהמקום הזה,
אם אפשר להסביר את פסק הרב שפרן כי זה נגע אלי למעשה
הרב שפרן טוען את הטענה שהזכרת, שאדם המעוניין בשעבוד רושם זאת ומי אינו רושם אינו מתכוון לשעבד ברצינות.
בנוסף לכך, כפי שהזכרנו בתשובה, הייתה תקנה קדומה בספרד שאין תוקף אלא לשטר הנעשה על יד סופר העיר (עיין טור ושו"ע חו"מ סי' סא סעיף א). ניתן לומר שאף בזמנינו החוק והמנהג הוא כן.
רב תודות על תשובתכם המהירה.
האם יש עוד דיינים שסבורים כך, או האם זה כבר קיים באיזשהוא ספר מקודמים, אפי';אחרוני דורנו.
תודה
לא ידוע לי. מדובר בשאלה שאינה מצויה כל כך, שהרי מי עושה היום שעבוד בשטר בעדים.
יש מצב, כגון שיצא פסק דין בבי"ד שאז הוי שיעבוד מן התורה.
ושוב תודה
דעתו של הגר"מ שפרן שליט"א הוזכרה כבר בקדמונים וכפי שמובא בשו"ת בית יצחק שמעלקעאס חו"מ סוף סי' כז' עיי"ש
השאר תגובה