שלום. אנו מחפשים דירה. לפני שנה ראינו דירה דרך מתווך שתלה שלט למכירה על דירה. המכירה לא יצאה אל הפועל והשלט הורד. כעת נכנסנו שוב לתהליך של קניית דירה ועשינו מינוי לאחד ממאגרי הדירות ללא תיווך. מצאנו דירה שהתאימה לנו בנתונים, התקשרתי לבעל הדירה והתברר שזו אותה דירה שראינו. האם יש לי חובה כלשהי למתווך שהראה לי את הדירה בפעם הראשונה מלפני שנה והתייאש למכרה. בעלי הדירה התייאשו בזמנו למכור וחדלו לפרסם, ורק כעת הצליחו לקנות לעצמם דירה אז מנסים מחדש למכור. תודה
תשובה:
אם לא חתמת על הסכם תיווך אתה פטור מלשלם דמי תיווך. אם חתמת על הסכם שמופיע בו שבכל מקרה שתקנה את הדירה תתחייב בדמי תיווך, תלוי אם המתווך התייאש מלקבל דמי תיווך על הדירה.
מקורות:
אם לא חתם על הסכם תיווך אין חובה לשלם כלל, כיון שפעולת התיווך לא הועילה כלום, שהרי לפני שנה העסקה ירדה לגמרי ומה שהתעוררה היום הוא ללא שום קשר לפעולת התיווך. גם טרחת המתווך להראות את הדירה לא הועילה כלום, כיון שלאחר שנה יש צורך לראות שוב, אם אין בעיות רטיבות חדשות וכדו'.
אם חתם על הסכם שמופיע בו שהוא מתחייב בדמי תיווך בכל מקרה שיקנה את הדירה, יוצא שהוא מתחייב לפי תנאו גם אם פעולת המתווך לא הועילה כלום, אלא שעדיין הוא יכול להיפטר מלשלם מטעם ייאוש. עיין קובץ הישר והטוב ח"א עמוד עז.
נראה שאפילו חתם על טופס הזמנת תיווך צריך להיות פטור.
הסכם תיווך הנהוג היום הוא כעין "טופס" שחותם עליו מזמין התיווך. הטופס הוא בכפוף לנוהג הישראלי וחוק המתווכים שלפיהם בנוסף לחתימה על הסכם תיווך יש צורך שהמתווך היה "הגורם היעיל" לעיסקה שנחתמה בסוף. במקרה כאן בוודאי שהמתווך לא היה הגורם היעיל לעיסקה שנחתמה בסוף. הדירה באה לקונה בפעם השנית באופן עצמאי.
נראה שלא התחייב מעבר ל"נוהג".
תודה רבה על ההערה החשובה.
ככל שיש סעיף בחוזה שההסכם כפוף לחוק המתווכים, אכן ברור שאי אפשר לתבוע תיווך מבלי להיות גורם יעיל.
גם אם החוזה היה מחייב מדין סיטומתא, לא ניתן לחייב מעבר לחוק.
אבל, החוזה מחייב מדין חיוב שכר פעולה שמזמין השירות מחויב לשלם כפי שסוכם. על פי הלכה הוא היה מחויב לשלם גם אם היה מסכם בעל פה. העובדה שדרישת החוק לערוך הסכם בכתב גרמה לכך שהמתווך יחתים על חוזה בכתב, אינה מחייבת שההסכם יהיה כפוף לחוק.
אם היה ברור שיש תקנת בני המדינה בחוק המתווכים, היה מקום לדון שהחוק תקף מדין 'דינא דמלכותא'. אבל, באמת, אין הכרח לכך. ואפילו בבתי משפט יש נטייה מסוימת לעקוף את החוק ולחייב על בסיס עשיית עושר ולא במשפט.
תודה על ההבהרות הנכונות.
עם זאת, בשונה מדינא דמלכותא דינא התכוונתי לעורר על כך שאדם מתחייב לפי המנהג הקיים כעין "דורשין לשון הדיוט". לכן אם אדם מתחייב אפילו בכתב "לשלם 2% אם הוא יקנה את הדירה שתוצג לו ע"י המתווך" אפילו אינו מוסיף כלום על ההתחייבות כך שלכאורה הוא מתחייב לשלם 2% בכל אופן וללא כל חילוקים, הרי שבכל זאת דומה שכוונתו לשלם במידה והוא יקנה את הדירה בפועל כתוצאה מכך שהמתווך יציג לו את הדירה, לא שנתיים לאחר מכן כאשר מתווך אחר יציג לו את הדירה ללא כל קשר עם המתווך הראשון. על סברה זו יש להביא סימוכין ממה שהחוק והמשפט הישראלי אומרים בעניין.
השאר תגובה