לכבוד הרבנים
הלויתי כסף לשומר במוסד, ההוא נקלע למצב כספי קשה ואיניו מסוגל לפרוע, בשו"ע חו"מ סי' צז נפסק שאים אין ללוה לפרוע אסור לעבור לידו, שלא להכאיב לו. אני מתפלל בבית כנסת ליד המוסד ועובר על ידו כל יום. האם אני חייב להתפלל בבית כנסת אחר, שהרי חייבים להוציא כל ממונו שלא לעבור על לאו, או שהאיסור הוא רק אם עוברים בדוקא?
תשובה:
שלום רב,
תחילה יש להקדים שמלווה המראה את עצמו ללווה אינו עובר בלאו, אלא שיש בכך איסור, כן כתב הלחם משנה בהלכות מלוה ולוה פ"א ה"ב. ועיין באבן האזל שם שהרמב"ם בספר המצוות סבר שעובר בלאו וביד החזקה חזר בו.
לענין הספק אם עובר לצורך אחר, מדברי הרמב"ם והאבן האזל שם נראה שאף אם עובר לצורך אחר אסור, כיון שהלוה יחשוב שבא לתובעו, וכן כתב בסמ"ג לאווין קפה וז"ל: "ואפילו לעבור לפניו שלא יפחידו, פן יחשוב בלבו שבא לנגשו ולתובעו". אמנם לפי דברי הסמ"ג אם הלוה יודע שהמלוה עובר לצורך אחר לכאורה אין איסור, אבל לשון השו"ע הוא "מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע". ולפי"ז אפשר שאף אם עובר לצורך אחר אסור.
למעשה המקרים שיש איסור זה הם נדירים שהרי בשו"ע הרב הלואה סעיף יג כתב שאם יש ללוה יותר משיעור סידור אין איסור זה, ושיעור סידור הוא מזון ל' יום ללוה עצמו בלבד ולא לאשתו ובניו, ובדרך כלל יש ללוה יותר מכך.
במקרה שיש איסור להיות כנושה, ניתן להינצל מהאיסור אם ירוויח זמן ללוה כל תקופה מסוימת כגון כל שלושה חודשים, ובמקרה זה אין איסור כיון שעדיין לא הגיע זמן פירעון. ויש לעשות פעולה זו בכתב או על ידי שליח.
