שאלה:
אני פרוד עם יחסים טובים טלפוני וכדומה
אם יקרה שהגדר של אשתי שהתנהגה מוגדר כמורדת ממתי היא מוגדרת כך מתי שאני תובע בבית דין או גם בלי זה
עקב סיוט ממושך וכל ההתנהגות שלה זה גרם שהייתי עצבני מדוכא ובעיקר שהיא לא הלכה לטיפול מתאים וזה ברור לי שאם היא הייתה 50 אחוז מתנהגת בסדר כמקובל אז על פי התורה אז הייתי במצב טוב האם יכולה לטעון שאני אשם
אם יש סיבות נלוות נפשיות ולא מטפלת בעצמה וזה גרם להתנהגות לא הולמת של בריחה מהבית זה מוגדר טענה מספיקה בשביל ללכת מהבית
היום היא מביאה את הילד ביחד איתה לשבתות, האם זה בסדר? והאם יש בעייה בייחוד בתקופה הזאת או לישון ביחד עכשיו אנחנו טוב אבל העתיד ממש לא ידוע
אני מבקש להתייחס לשאלה זה מטריד אותי מאוד
תשובה:
שלום רב,
לגבי השאלה האם היא נחשבת למורדת או לא, לא ברור לי מה המטרה? כלומר, כשתגיעו לפני ביה"ד הם ידונו בזה אם היא מורדת או לא, והאם יש לה אמתלא מבוררת לכך או לא. כמובן שכל השיקולים נכנסים בחשבון , והם יחליטו בנושא. וכמובן גם האם יש לה עילה מספיקה לצאת מהבית.
לגבי שאלתך האם זה בסדר שהיא מביאה את הילד לשבתות ביחד איתה, ברור שכן. אתם עדיין נשואים, וגם יתכן שבעז"ה הבעיות יפתרו ותמשיכו לחיות בשלום ואחווה גם בעתיד.
לגבי שאלתך האם זה בסדר מצד דיני ייחוד, משום שמן הסתם היא לא טובלת, אין בזה בעיה של ייחוד. עי' שו”ת מהרש”ם (ח”ב סי’ קעח) שנשאל לגבי אשה שלא רצתה ללכת לטבול. ופסק המהרש”ם שיש לבעלה איסור ייחוד אם הוא מתייחד עימה, משום שהסיבה שאין איסור ייחוד בנדה הוא משום שיש לו פת בסלו ע”י שהיא הולכת לטבול מעת לעת. אבל זו: “אבל הכא במורדת דאין לו פת בסלו אף על גב דאפשר שתחזור בה מ”מ מקרי אין לו פת בסלו ואסור להתייחד עמה אלא בעדים”. אולם ראיתי פעם תשובת הגרי"ש אלישיב שכתב שאין סיבה לומר במורדת שתהיה אסורה לו משום יחוד, שהרי החשש ביחוד הוא משום פיתוי, שמא תתפתה ויעברו על איסור. אולם בסיטואציה כזו שהיא תתפתה לו הרי היא כנדה רגילה שאין בה משום יחוד.
