הרב ירוחם ארלנגר‎
כ' טבת ה'תשע"ח

שאלה:

שלום לרבנים 1אם אני לומד תורה למה לעמוד לזקן והרי העוסק במצוה פטור מן המצוה?2 האם אשה פטורה מברכת המזון כיון שיש זמן עד כמה יכולה לברך?תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

מצווה לקום לפני גם באמצע השיעור. ראה שו”ע יו”ד סי’ רמד סעי’ א’: “מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפילו אינו רבו, רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו. וכן מצוה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה, אפילו הוא עם הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע”. ובהמשך בסעי’ יא כתב המחבר: “אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה, צריך לעמוד מפניו”. הטעם לכך, הוא משום שהרי לגבי לימוד תורה בשונה משאר מצוות יש לנו כלל, שכל מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מפסיקים מהלימוד לקיומה, ומשום שגדול תלמוד המביא לידי מעשה, כך שלא שייך כאן הכלל של עוסק במנצוה פטור מהמצוה [וזה הטעם הנכון בענין זה].

מצות עשה שהזמן גרמא פירושו שיש זמן מסויים בשנה או ביום לקיום המצוה, מה שהמצוה תלויה בדבר אחר כמו שיעור עיכול לא נחשב שהזמן גרמא שכן בכל שעה שתאכל ביום או בלילה בשבת או בחול יהיה חיוב ברכת המזון. אגב נדון מעניין יש בזה באחרונים, לגבי ספירת העומר שכידוע נחלקו בה הדעות אם היא מצוה שהזמן גרמא. ויש שכתבו [דברי יחזקאל ועוד], שטעם הסוברים שאינה מצוה שהזמן גרמא, הוא משום שהמצוה אינה תלויה בזמן אלא  בקרבן, שמיום הקרבת הקרבן יש לספור חמישים יום, ובאופן עקרוני אם התורה היתה מצווה להקריב את העומר בחודש טבת, היינו סופרים בטבת, נמצא שאמנם הקרבן הוא מצוה שהזמן גרמא אבל לא הספירה. דבר מעניין.

יום נעים ומוצלח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *