ביזוי ת"ח?

שאלה:

מכובדיי.
בחג שמחת תורה שעבר , התפללתי מנחה בביה"כ שבשכונתי שלא לפי עדתי.
נהגתי להתפלל בזמן הימים הנוראים בבתי הכנסיות שלא כעדתי — בגלל ההקפדה על אמירת י"ג מידות והתפילה במתינות.

במהלך הקפות שעשו במנחה , קרא לי אחד הרבנים שם (שלא היה לי מושג מי הוא רק שהוא די נכבד ויש לו פראק…) ואמר לי בשקט "אתה כל הזמן איתנו" .
קצת נלחצתי והשבתי — ברוך– כמפטיר : "לפעמים" .
כמה שניות אח"כ הוא עזב את אחיזת ידי.

אמנם , ככה"נ לא הייתי צריך לומר דבר ומה שאמרתי נכון לפי האמת (אבל נאמר מתוך לחץ) — השאלה היא אם היה בזה צד של ביזוי ת"ח ?
או שאין כאן בדיוק סתירה של דברי ת"ח בגלל האופן והסיטואציה .
כש"כ שודאי שהוא אינו הרב המובהק שלי , ולא מפורסם להיות אחד מגדולי הדור (אבל הוא כן רב בית כנסת , ודיין וראש כולל)

תודה מראש על מענה

תשובה:

שלום וברכה

אינני רואה כאן שום ביזיון, הוא התעניין בך ובא בעצם לתת לך יחס טוב, ואתה הגבת תגובה טבעית שהתאימה לו לענין, הוא הרגיש שעשה את מה שרצה לעשות, והלך בשמחה למקומו והכל טוב.

להבא, תמיד טוב לומר, לאו דוקא לרב, לכל אדם, "כל כך נחמד אצלכם שאני שמח לבוא", וכך יש לך הזדמנות לעשות לו טוב בחזרה… יהודים תמיד מנסים לעשות טוב ונעים לשני.

יום נעים, והמשך לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.