שלום
כמה שאלות בעניין אמה על אמה זכר לחורבן.
מה גדר הדין של לשייר אמה על אמה זכר לחורבן?
האם זה עניין הלכתי נטו, או גם עניין סגולי ?
האם מי שלא משייר זכר לחורבן יש לו על מי לסמוך?
לפי איזו מידה יש לשייר? ר' חיים נאה או חזו"א?
באם מדובר ביחידת דיור (לצרכי השכרה) שנוספה לדירת המגורים, האם יש לעשות זכר לחורבן גם ביחידה או מספיק שיש בדירה?
בזמנינו כשיש כמה שכבות, טיח שחור, עליו טיח לבן, על זה שפכטל, ועל זה 2 שכבות צבע, באיזה שלב יש לעשות זכר לחורבן? והאם בוצעו כבר כל השכבות כולל צבע, מה צריך לעשות? לגרד ? עד כמה?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
א. הענין הזה הוא בראש ובראשונה הלכתי, תקנת חכמים מיום שחרב בית המקדש שלא להניח בית מסויד לגמרי זכר לחורבן, אולם יש בכך גם ענין סגולי, בס' כף החיים סי' תקס ס"ק יא כתב בשם הגר"ח פלאג'י, שכל בית שיש בו אמה על אמה כהלכתו כנגד הפתח עומד קיים הוא וכל הדרים בתוכו, ומבואר שבעשיית הזכר לחורבן זוכים לחיים של בריאות והצלחה.
ב. המשנה ברורה שם ס"ק ב כותב: "והנה בזמנינו לא נהגו לשייר, ואפשר משום דסומכים על היש מקילים, שהואיל והסיד שלנו מעורב עם חול ואינו לבן ממש אינו הסיד שצריכים לשייר. אך כל זה דוחק וצ"ע על מה נוהגים היתר.
ג. שוכר חייב לגרד מכתלי הבית אמה על אמה, אולם אם שכר את הבית מגוי שלא היה מחוייב בשעת הבנייה אין צורך לקלוף, אבל אם הוא מסייד את הבית לצרכו או המשכיר מסייד עבורו את הבית – חייב לשייר אמה על אמה.
ד. הואיל ומדובר בחיוב דרבנן, יתכן שניתן להסתפק בשיעור של הגר"ח נאה – 48 ס"מ על 48 ס"מ.
ה. מסתבר שיחידת דיור נחשבת לענין זה כדירה נפרדת.
ו. אין צריך לקלוף את כל השכבות אלא רק את שכבת הצבע לבד, אף שהמקום נשאר מטויח בטיח לבן. גם אם כבר סויד יש לקלוף.
מקורות:
על דירה שכורה ראה שו"ע ונושאי כליו בסי' תקס ופרי מגדים שם א"א ס"ק ד. וראה ארחות רבינו ח"ב עמ' קמא. על כך שבחיובים דרבנן די בשיעור הקטן, ראה משנה ברורה סי' רעא ס"ק יג. על כך שדי במה שאינו מסויד, ראה ארחות רבינו ח"ב עמ' קמז.
במחילת כבוד מעלת תורתו,מפני מה בסעיף ד' כתב-' יתכן' הרי בדיני דרבנן נקטו לקולא בשיעורים,ומפני מה היה לנו צד להחמיר,ובפרט כאשר יש מקילים בכלל בדין זה וכמבואר במ"ב שהביא כמע"ת שליט"א? ברוב תודות מראש.
אה"נ, היתכן הוא לגבי הלכתחילה מה כדאי לעשות.
תודה רבה על עצם התשובה המבהרת ומהירותה.
ובעניותי טרם הבנתי מה התכוון כמע"ת שליט"א בביאורו -'לכתחילה'.וכי יש צד לומר שאם אדם מקיים שתי השיטות, שהוא אז לא קיים לכתחילה הדין?שהרי כתבתם בתשובה המקורית -'יתכן'?-הרי ב-יתכן-כיוונתם שאו שאפשר לעשות כשיעור הקטן או שצריך אכן לעשות את השיעור הגדול,ועל זה הסברתם כוונתכם שזה-הלכתחילה-לעשות את השיעור הגדול.אבל מאחר מש"כ המ"ב וגם שמדובר בדין דרבנן הרי לפי כללי הפוסקים ניתן לכתחילה להקל ולמה לנו למנוע מהשואל הידע שהוא יכול להחליט לעשות הלכתחילה או ההידור.וגם אם משורת הדין של כללי הפוסקים בנידון דידן ניתן לכתחילה להקל (וכפי שכתבתי לעיל), אז אמנם אפשר להביא את ההצעה להחמיר ולהדר גם לקיים את השיעור הגדול,ואכן ברוך יהיה מי שעושה כן,-אבל שהשואל צריך להבין שזה מעבר ממה שהוא מחוייב.שוב תודה רבה ובהערכה ביראת הכבוד -,ורק הארכתי כי כואב לי להקשות על השואל בדבר שהוא לא מוכרח לכתחילה,,ואמנם אכן תשובתכם היא נפלאה בשביל שיזכה להיות מאוד מבורך.בברכה ובאהבה לכבוד הרב הגאון שליט"א,-י.ש,
כבודו מדקדק בלשוני יתר מכדי הצורך…
השאר תגובה