מה שכתוב בשם הרב פני יהושע שהיה אפשר להדליק את הנרות בטומאה כיוון שטומאה הותרה בציבור איך היה אפשר להדליק הרי רק טומאת מת הותרה בציבור ולא טומאת זב
תשובה:
לא הבנתי את השאלה, לטומאת זב היה להם מקווה כל הזמן.
רבני בית הוראה
הצטרף לדיון
8 תגובות
התכוונתי שהשמנים עצמם היו טמאים בטומאת זב
מהיכי תיתי?
כי הגויים נגעו בהם לא בגלל זה הדליקו רק בפח החתום שמצאו?
זו טומאה דרבנן.
נכון אבל יש מקור לזה שחכמים חילקו בין טומאת דרבנן לדאורייתא לגבי הדלקת נר בשמן טמא? כלומר שטומאת זב דרבנן הותרה בציבור? כביכול עד כמה שידוע לי הם גזרו טומאת זב על גויים ועדיין החמירו שלא להשתמש בשמנים האלה אפילו לדאורייתא
מנין המקור שלך שטומאת זב לא הותרה בציבור? אינני בקי בזה כל כך.
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ד' הלכות ט'-יב'
לא כל כך קשור לנושא. שם מדובר שלמרות שהפסח בא בטומאה, כי רוב הציבור טמאי מת, זה לא מתיר לטומאות נוספות של יחידים [!!] להכנס ולהקריב. כי לגבי טומאתם זה לא ציבור אלא יחידים. כאן יש לך נושא של טומאת זב – נכרי שהיא של רבים.
התכוונתי שהשמנים עצמם היו טמאים בטומאת זב
מהיכי תיתי?
כי הגויים נגעו בהם לא בגלל זה הדליקו רק בפח החתום שמצאו?
זו טומאה דרבנן.
נכון אבל יש מקור לזה שחכמים חילקו בין טומאת דרבנן לדאורייתא לגבי הדלקת נר בשמן טמא? כלומר שטומאת זב דרבנן הותרה בציבור? כביכול עד כמה שידוע לי הם גזרו טומאת זב על גויים ועדיין החמירו שלא להשתמש בשמנים האלה אפילו לדאורייתא
מנין המקור שלך שטומאת זב לא הותרה בציבור? אינני בקי בזה כל כך.
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ד' הלכות ט'-יב'
לא כל כך קשור לנושא. שם מדובר שלמרות שהפסח בא בטומאה, כי רוב הציבור טמאי מת, זה לא מתיר לטומאות נוספות של יחידים [!!] להכנס ולהקריב. כי לגבי טומאתם זה לא ציבור אלא יחידים. כאן יש לך נושא של טומאת זב – נכרי שהיא של רבים.
השאר תגובה