עלייה לכותל המערבי אחר החג / קריעה באסרו חג

שאלה:

יש עניין ללכת לכותל באסרו חג או בשבוע אחר החג והאם קורע באסרו חג ומה הדין באסרו חג של יוט שני ובכלל שהרי לא אומר תחנון בניסן

תשובה:

היה מנהג כזה בירושלים שמי שלא בא לכותל בחג מגיע באסרו חג שעדיין משלימים בו את קרבנות החג. ובחג השבועות – כל השבוע שלאחריו.

מקורות:

בגמ' בסוכה דף מה ע"ב שמביאה "עשה איסור לחג באכילה ובשתיה, וכותבת שכל מי שעושה כך "מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, וכלשון הפסוק "אסרו חג… עד קרנות המזבח". מובא ברמ"א (תכט), שנוהגים להרבות באכילה ושתיה קצת ביום זה. הערוך השולחן (ס"ק ה) מבאר שכיון ששלמי החג שהובאו ביום האחרון של החג, זמן אכילתם מסתיים רק בסוף היום שאחר החג, יוצא שהיו הרבה קרבנות שהיו אוכלים אותם ביום שאחרי החג, והעניין הוא להמשיך את שמחת החג, מתוך קדושת הקרבנות גם ביום שאחרי. השדי חמד (כללים, מערכת א') כתב שהטעם הוא שבני ארץ ישראל עושים אסרו חג כדי להיות מאוחדים עם בני הגולה שבאותו יום יש להם יום טוב שני של גלויות. משום כך, יש שנהגו שגם אם לא הספיקו לעלות לכותל בימי החג באים ביום זה, אף שבזמן המקדש לא היו מקיימים בו מצות עלייה לרגל, אבל קצת שייכות לחג עדיין יש.

יש שנהגו שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אמנם בס’ הליכות שלמה ח”ג פרק טו ארחות ההלכה הערה 45 כתב בשם הגרש”ז אויערבך שאין למנהג זה כל מקור, אבל בס’ ארץ ישראל סי’ כב אות יא שאין לקרוע בערב שבת אחר חצות וביום הפורים, וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה סי’ יב, ולדבריהם אף בראש חודש אין לקרוע, ובשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז כתב שאף שאין מקור למנהג זה – אין לשנות.